עו"ד גיל באיער
רישום פלילי
ד"ר אברהם תורגמן, עו"ד ומגשר
פינוי שוכר ומקרקעין
עו"ד גיל באיער
מעצר
עו"ד אורלי זפרני לביא
ועדה רפואית
טל שגב, עורך דין
דיני ספורט וספורטאים
בן עמי מזרחי משרד עו"ד
תביעה ייצוגית | תובענות ייצוגיות
עו"ד אוריאל זעירא ועו"ד ישי ברק
עיקולים ועיכוב יציאה
עו"ד יוסי טולדנו
רשלנות רפואית אונקולוגיה
עו"ד ומגשרת מיכל זלינגר
משמורת
עו"ד איתי ויסמן
רשלנות מקצועית
עו"ד אפרת חורי הרוש
גירושין
ד"ר אלון קורן-מידן
רשלנות רפואית שיניים
עו"ד איל עופר
דיני איכות הסביבה

ליקויי שמיעה במוסד לביטוח לאומי: טינטון או לא טינטון?

מי ששמיעתו נפגעה כתוצאה מהעבודה וסובל מטינטון תמידי באוזניים, יכול לקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי. אך מה קורה אם הפגיעה הולכת ומתדרדרת עם הזמן, וכאשר היא סוף סוף עומדת בתנאים לקבלת הקצבה מסתבר שחלה התיישנות?

עו"ד ארתור בלאייר , 16/12/2015
 

ירידה בשמיעה עלולה לגרום לאדם מוגבלות קשה, ואין זה נדיר שההתחרשות נובעת מהעבודה. פגיעה בשמיעה אופיינית למועסקים במפעלים רועשים, בספינות, במוסכים, בבנייה ועוד. מקום שהירידה בשמיעה קשורה בעבודה חשוב מאוד לבחון אפשרות של הכרה בליקוי כפגיעה בעבודה, שאז המוסד לביטוח לאומי יחויב לשלם לחולה קצבת נכות עד הגיעו לגיל הפנסיה. בנוסף ובמקביל לכך, בנסיבות שמהן עולה כי הסביבה הרועשת בעבודה נוצרה עקב רשלנות המעסיק, עשויה לקום לנפגע עילת תביעה נגד מקום העבודה.


כיצד הביטוח הלאומי בוחן אם מגיע לחולה פיצוי עקב ירידה בשמיעה?


החוק קובע מספר תנאי סף לצורך הכרה בליקויי שמיעה כפגיעה בעבודה. על הרעש בעבודה שאליו נחשף המבוטח להיות גבוה מהמותר בחוק (פקודת הבטיחות בעבודה); נדרש מינימום של מידת פגיעה בשמיעה בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אוזן; על המבוטח להתכבד ולהגיש את תביעתו למוסד לביטוח לאומי לא יאוחר מחלוף 12 חודשים מהיום שבו התלונן לראשונה על בעיה בפני רופאים, או מהיום שבו לדעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי החלה ירידה בשמיעתו, המוקדם בין השניים. מדובר בשלושה תנאים מצטברים, וכאשר לא מתקיים איזה מתנאי הסף, המוסד דוחה את התביעה.


כיצד נקבעת נכות בגין רעש תמידי באוזניים (טינטון)?


בצד ירידה בכושר השמיעה לעתים סובלים החולים מבעיה נוספת, שגם מקורה בעבודה, של רעש תמידי באוזניים הבא לידי ביטוי בצלצולים, בצפצוף, בזמזום, בצרצור וכדומה. בעיה זו מאובחנת כטינטון, והחוק מונה מספר תנאי סף נוספים לצורך הכרה בטינטון כפגיעה בעבודה.


על החולה להוכיח למוסד לביטוח לאומי כי כושר השמיעה שלו פחת, בתדירויות גבוהות, לכל הפחות בשיעור של 25 דציבל בכל אוזן; כי הטינטון תועד לראשונה אצל רופא לפני שהעובד הפסיק לעבוד בתנאים של חשיפה לרעש מזיק; וכי במסמכים הרפואיים יתועדו לפחות מספר תלונות חוזרות ונשנות על הטינטון.


פרשת נג'יב עבוד


החוק, כאמור, מציב מספר דרישות ותנאי סף לצורך הכרה בטינטון כפגיעה בעבודה, שבאין התקיימותם לא קמה למבוטח זכות לתבוע. תנאים אלה אינם פשוטים כשלעצמם, והם מציבים משוכות גבוהות בפני חולים רבים ומונעים מהם אפשרות בסיסית לקבל סיוע מהביטוח הלאומי בשל טינטון שמקורו בעבודה.


אך המציאות המשפטית מלמדת שהמוסד לביטוח לאומי מבקש להקשות על מבוטחים רבים עוד יותר, והוא נוטה לפרש את החוק בצורה מעוותת, תוך פגיעה חמורה בזכויות הלוקים בטינטון. פסק דין שניתן באחרונה (26.11.15) על ידי בית הדין הארצי לעבודה מדגים את הסוגיה.


עבוד פנה לביטוח הלאומי בשנת 2013 בבקשה כי יכיר בליקויי שמיעה שמהם הוא סובל כפגיעה בעבודה. במקביל ביקש גם הכרה בטינטון שנגרם לו עקב חשיפה לרעש מזיק בעבודה. רופאי המוסד בדקו את עבוד וקבעו שעל פי המסמכים הרפואיים שהציג הוא סובל מטינטון עוד משנת 2008.


כזכור, החוק מחייב, בסעיף הכללי, כי המבוטח יפנה למוסד לביטוח לאומי בתביעה בהקשר של ליקויי שמיעה כפגיעה בעבודה לכל המאוחר בתוך שנה אחת מהיום שבו הוא התלונן לראשונה בפני רופא. אם החולה מאחר את המועד, תביעתו למוסד לביטוח לאומי למעשה מתיישנת, ולא תוכל להתברר. לכן במקרה של עבוד ברגע שהמוסד לביטוח לאומי קבע כי הוא סובל מטינטון עוד משנת 2008, שאז לראשונה החל להתלונן על הבעיה, בעוד הוא הגיש את תביעתו רק בשנת 2013, אין להכיר בטינטון שממנו סובל עבוד כפגיעה בעבודה.


עבוד הגיש ערר על ההחלטה לוועדה מדרג שני. בערעורו הציג טענה פשוטה: אמנם בשנת 2008 הוא התלונן על טינטון באוזניו, אך בדיקת שמיעה שבוצעה בו אז העלתה כי כושר השמיעה שלו ירד, באותו מועד, בשיעור הנמוך מ-20 דציבל בכל אוזן. החוק, נזכיר, מעמיד תנאי סף של לפחות 20 דציבל. לכן, טען, אילו פנה לביטוח הלאומי בשנת 2008, תביעתו הייתה נדחית על הסף.


אך הערר שהגיש לוועדה נדחה. עבוד ערער על ההחלטה לבית הדין האזורי לעבודה, אך נדחה גם שם. אלא שעבוד לא הסתפק בזאת והגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.


בית הדין הארצי עושה סדר


וטוב עשה. בית הדין הבין את האבסורד והכשל הלוגי שבקביעת המוסד לביטוח לאומי: אילו עבוד פנה למוסד בשנת 2008, תביעתו הייתה נדחית על הסף; ושעה שפנה בשנת 2013, שהיא השנה שבה כושר השמיעה שלו פחת ביותר מ-25 דציבל בכל אוזן, הביטוח הלאומי מוצא כי תביעתו התיישנה. בית הדין הארצי סבר כי מדובר בטעות, בהבהירו כי המדינה צריכה הייתה לקבוע את המועד שבו לקה עבוד בטינטון בהתאם לדרישות החוק, כלומר לא לפני שכושר השמיעה שלו פחת ב-20 דציבל בכל אוזן.


בית הדין הארצי ביטל את פסק דינו של בית הדין האזורי והחזיר את הדיון למוסד לביטוח לאומי לצורך בחינה חוזרת של מועד תחילת הטינטון.


מאת עוה"ד ארתור בלאייר ויצחק איתן (פרנלדס). הכותבים ממשרד מקונן-בלאייר-איתן שעוסק בדיני נזיקין, ביטוח ומשפחה
 


הוספת תגובהתגובות לכתבה

עוד...עוד מאמרים נזקי גוף ותאונות

רוכב אופניים נפצע מפגיעת רכב, מי ישלם פיצויים?

LawGuide, 22/05/2019

רכב פגע באדם שרכב על אופניו בקבוצת רכיבה, והמשיך בנסיעתו. עדת ראייה שהייתה במקום רשמה את פרטי הרכב, ורוכב האופניים הגיש תביעה כנגד בעלת הרכב וכנגד קרנית, הקרן המשלמת פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הוא יפוצה בסכום של 209 אלף שקלים

פגיעה נפשית בצבא: הוצב במקום שבו שירת אחיו שהתאבד - ולקה במחלה נפשית

LawGuide, 07/05/2019

חמש שנים לאחר שאחיו הגדול התאבד באמצעות נשקו האישי בזמן שירותו הצבאי, התגייס האח הצעיר והוצב באותה גזרה שבה שירת אחיו. הוא שוחרר מהשירות הצבאי על רקע נפשי, וביקש מקצין התגמולים להכיר בפגיעה הנפשית שנגרמה לו בעקבות תנאי השירות

פיצויים עקב חבלת ראש: מי אחראי על פציעה בפדחת מסוכך שמש?

LawGuide, 05/05/2019

גבר שצעד ברחוב ראשי בבת ים נפגע בראשו ממוט של סוכך שמש אשר הותקן בכניסה לחנות בגדים. הוא תבע את העירייה בגין הנזק שנגרם לו, ואילו העירייה טענה שהאחריות מוטלת על בעלי החנות. בית המשפט קבע שמגיעים לו פיצויים בסכום של 87 אלף שקלים

לדוגמה: דיני עבודה, נזקי גוף ותאונות
לדוגמה: מרכז, דרום

ייעוץ משפטי ללא התחייבות

   

נעים להכיר

סביר ושות` משרד עורכי דין
053-7933128
מקרקעין נדל"ן, דיני משפחה
משרד עו"ד רן קוסטיצקי
053-8007676
מקרקעין נדל"ן, משפט מסחרי ועסקים
אליעד שרגא ושות` - משרד עו"ד
053-6130820
דיני משפחה, משפט מנהלי ועתירות
עו"ד הלן דופרמן
053-7341970
דיני משפחה, מקרקעין נדל"ן
אליס שמאי עורכת דין
053-7931319
נזקי גוף תאונות, דיני עבודה
ד"ר איריס טרומן , משרד עו"ד
053-8007701
דיני משפחה, מקרקעין נדל"ן

הודעות אחרונות מהפורום

שוכר בעייתי ואלים

יעקב | לפני 16 דקות | פינוי שוכר ומקרקעין

שברתי את הרגל בגלל היתקלות בכלב

יגאל | לפני 25 דקות | תאונות קשות ונכויות

אזרחות ישראלית בהליך איחוד משפחות

אסתר | לפני 26 דקות | ויזה ואזרחות ישראלית

פגע וברח קורקינט חשמלי

טניה | לפני 27 דקות | תאונת אופנוע | אופניים

אפוטרופוס מינוי קבוע

מיכל | לפני 36 דקות | אפוטרופסות וקשישים

זכויות חולי פיברומיאלגיה

ריקי | לפני 55 דקות | מחלת מקצוע

עורכי דין לפי תחום או עיר

apps iphone android

מחיקת רישום פלילי- איך לבטל רישום פלילי? כיצד להגיש תביעה לתאונת עבודה?

פייסבוק

עו"ד פלילי – גיל באיער

תובע משטרתי לשעבר, ייעוץ ראשוני חינם 24 שעות

053-9428974

עו"ד גילה עיני

עוסקת בייפוי כח מתמשך, גירושין, ממון, משמורת, רכוש, צוואות וירושות ואבהות

053-9428406

עו"ד הלן דופרמן

המשרד עוסק בליטיגציה, מקרקעין, חובות, ירושות צוואות וגישור

053-7341970

משרד עו"ד יפעת כהן

עוסק בתחום הפלילי ובעבירות רגישות כגון: אלימות במשפחה ועבירות מין.

053-7931310

עודד פרץ ושות`

עוסק בלשון הרע והוצאת דיבה, סכסוכי שכנים, פינוי שוכר, דיני עבודה ומשפחה

053-9428566

אריק שלו ושות`, עורכי דין

דיני עבודה, ייצוג עובדים ומעסיקים, ביטוח לאומי ונזקי גוף.

053-9377919

לנציאנו, פרייז ושות`

עוסקים בנזקי גוף, תאונות דרכים, ביטוח לאומי ועוד..

053-9428442

ליאת פסטרנק-אלקיים, משרד עורכי דין

עוסקת בדיני משפחה, גירושין, מעמד אישי, ירושות וצוואות

053-7105244

עו"ד סעאתי עדנה - משרד עו"ד ונוטריון

דיני עבודה - עובדים ומעסיקים, ביטוח לאומי וכנוטריון צוואות והסכמים

053-9428386

עו"ד עפרה גביש

עוסקים בייצוג בבתי משפט – אזרחי, חוזים, נזיקין, סכסוכי שכנים ופינוי מושכר

053-9386036

אייל בן ישי משרד עורכי דין

למעלה שנות מ-15 ניסיון ברשלנות רפואית, תביעות ביטוח ותאונות.

053-9377900

יחיאלי, יומטוביאן ושות`

המשרד עוסק במקרקעין, הוצאה לפועל, פשיטות רגל וזכויות רפואיות.

053-9386719