עו"ד סמי בלטר
ארנונה
עו"ד אורית פז
תאונות דרכים
משרד עורכי דין בר-זהר דגני
עריכת צוואה | רישום צוואה
עו"ד אמיר לנטון
תכנון ובניה
עו"ד אלעד רן
עבירות מס | מע"מ
עו"ד ויוי חביבה ארגמן
רשלנות עיניים
עו"ד אורי דלאל
רשלנות בניתוח
עו"ד יוחאי ניר (נאוי)
בתים משותפים
עו"ד און צוק
דייר מוגן | דמי מפתח
עו"ד אופיר בן משה
רשלנות ברפואת משפחה וילדים
עורך פטנטים, גד בנט
פטנטים
עו"ד רינה שוסטר
העברה ללא תמורה
עו"ד גיל באיער
מעצר
עו"ד איתי ויסמן
רשלנות מקצועית
עו"ד קארין ברגינסקי
הסדר חוב | מחיקת חובות

העסקת עובדים זרים: האם מפקחים רשאים לאתר עובדים זרים בבית פרטי?

הפליליות שבהעסקת עובד זר וסוגיית חוקיות הכניסה לבית מגורים על ידי מפקחי רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים

עו"ד יהונתן רבינוביץ , 08/11/2018
 

העסקת עובד זר, היינו, עובד שאינו אזרח ישראל או תושב בה, ללא היתר מאת משרד הפנים, הינה עבירה פלילית שדינה עד שנת מאסר וקנס בסכום של עד 104,400 שקלים בגין כל עבירה במסגרת עסקית ועד 52,200 שלא במסגרת עסקית.


אי החזקת מסמכים או אי מסירת פירוט שכר וניכויים - מאסר שנה או קנס של עד 52,200 שקלים בגין כל עבירה כאמור (אם נעברה העבירה שלא במסגרת עסקית - קנס כאמור בלבד). הפרת ההוראות בקשר לחוזה עבודה, ביטוח רפואי, מגורים הולמים או ניכוי משכרו של העובד מעל למותר - מאסר שנה או קנס של 104,400 שקלים בגין כל עבירה כאמור (אם נעברה העבירה שלא במסגרת עסקית- קנס כאמור בלבד).


תיווך שלא כדין של עובד זר או של פגיעה בתנאי עבודתו של העובד הזר עקב תלונה - קנס של עד 52,200 בגין כל עבירה כאמור.
הרשות יכולה לפעול חלף הליך פלילי רגיל, באפיק של סנקציות מנהליות כי אז המדובר בקנס מינהלי בסכום הנע בין 5,000 שקלים ל-10,000 שקלים בגין כל עובד שהועסק שלא כדין, וקנס בגין כל עבירה נוספת על החוק. במקרה של עבירה חוזרת, הקנסות יוכפלו.


בערעור שנידון בבית הדין הארצי לעבודה, נידונה הסוגיה של חוקיות הכניסה של מפקחים לבית פרטי לצורך איתור עובדים זרים


באותו מקרה היה מדובר בערעור על הכרעת דין של בית הדין האזורי שבה זוכו הנאשמים מביצוע עבירה של העסקת עובד זר ללא היתר, בניגוד לחוק עובדים זרים לאחר שנקבע כי הראיות נגדם הושגו בניגוד להוראות חוק הכניסה לישראל, ושעה שמפקחי המאשימה עשו דין לעצמם ונכנסו לחצרי הנאשמים ללא צו שיפוטי.


עיקר הדיון נסב אודות שאלת חוקיות הכניסה של המפקחים לנכס ולקבילות הראיות שבתיק שכללו רשימת העובדים הכוללת את פרטי העובדת הזרה שעבדה בביתם של הנאשמים והראיות הנגזרות ממנה.


בית הדין הארצי קבע כי צדק בית הדין האזורי כאשר קבע כי המפקחים לא היו מוסמכים להיכנס לנכס בהיותו מקום המגורים של פלוני שבו מועסק עובד זר, גם הטענה של המאשימה כי כאשר העסקת העובד במקום המגורים הופכת את מקום המגורים ל"מקום עבודה", נדחתה. כדי שמפקח יהיה רשאי לבצע פעולה, לרבות כניסה לנכס, יש להצביע על מקור הסמכות לביצועה, וכזה לא נמצא.


לפי החוק מפקח רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, למקומות הבאים: לשכה פרטית או מקום עבודה


איזה מקום עבודה? לכל אחד מהבאים: שיש יסוד להניח שהוא מקום עבודה של המעסיק; שיש יסוד להניח שהוא מקום עבודה של עובד; שיש יסוד להניח שהוא מקום מגוריו של עובד זר. לגבי האחרון, הכניסה אליו מוגבלת לבדיקה האם קוימו חובות המעסיק למתן "מגורים הולמים" לעובד הזר ומותנית בהסכמת העובד הזר.


בית הדין הארצי קיבל את העמדה שלפיה לצורך כניסת מפקח לאתר ביקורת שהוא מקום מגורים, דרושה הסכמת אמת ומדעת - קרי, תוך שמובהר על ידי המפקח כי נתונה למי שממנו מתבקשת ההסכמה הזכות לסרב לכניסה וכי סירוב זה לא ייזקף לחובתו - יכולה לשמש תחליף לצו שיפוטי, לא כל שכן כאשר עסקינן בחצרים של מקום המגורים. ההסכמה לכניסה לאתר ביקורת המשמש למגורים, העשויה להוות תחליף לצו שיפוטי, היא הסכמת מי שזה מקום המגורים שלו.


במקרה זה לא ניתנה הסכמת מי מהנאשמים טרם כניסת המפקחים לנכס. אז נידונה השאלה, מה דינה של הסכמה שניתנה על ידי אחר שמצוי בנכס שאליו מבקשים להיכנס, ואותו אחר אינו נמנה עם הבעלים או המחזיקים של המקום, ולא מדובר במקום המגורים שלו, במקרה דנן עובדת זרה?


בית הדין הארצי קיבל את העמדה שלפיה ככלל רק מי שזו "רשות היחיד" שלו, יכול ליתן הסכמה כזו. אך במקרה דנן לא הוכח כי הסכמת העובדת הזרה לכניסת המפקחים לנכס ניתנה מדעת ומרצון חופשי, היינו לאחר שהוסבר לה שהיא יכולה לסרב לכניסתם מבלי שהדבר ייזקף לחובתה.


לפיכך, לא היה בהסכמה זו כדי לבוא כתחליף לצו שיפוטי. לאור המקובץ, בית הדין הארצי לעבודה אישר את קביעת בית הדין האזורי לפיה כניסת המפקחים לשטח הנכס, נעשתה שלא בהתאם לסמכויות המוקנות להם בסעיף 6 לחוק והיתה בלתי חוקית.


נוכח הקביעה האמורה, בית הדין הארצי דן בשאלה מה דינן של ראיות שהגיעו לידי המפקחים בעקבות פעולתם האמורה


בית הדין עמד על דוקטרינת הפסילה הפסיקתית של ראיה שנקבעה בהלכת יששכרוב, ועל סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות שקבע הסדר פרטיקולרי של פסילת ראיה, המקנה לבימ"ש שיקול דעת לקבל ראיה חרף הפגיעה בפרטיות ובהעדר הסכמת הנפגע.


בית הדין הארצי ציין כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית היא דוקטרינת-על המעצבת גם את כללי הפסילה הפרטיקולאריים-החקוקים, ובהם סעיף 32 הנ"ל. במקרה זה פרטי העובדת נלקחו על ידי מפקחי המאשימה בפתח בית המגורים של המשיבים ונרשמו ברשימת העובדים. היינו רשימת העובדים, הושגה תוך הפרת החוק, שכן המפקחים לא היו מוסמכים להיכנס לחצרי הנכס בהעדר צו שיפוטי או בהעדר תחליף לצו שכזה - הסכמת אמת, מדעת ומרצון חופשי.


בית הדין האזורי קבע כי יש לפסול את רשימת העובדים ועמה את פרטי העובדת הזרה, אלא שבית הדין הארצי קבע כי לא היה מקום לעשות כן על יסוד בחינת קבוצות השיקולים שנקבעו בעניין יששכרוב: אופייה וחומרתה של אי החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיה; מידת ההשפעה של אמצעי החקירה הפסול על הראיה שהושגה; הנזק לאינטרס הציבורי מול התועלת לאינטרס זה הכרוכים בפסילת הראיה.


שקלול השיקולים הביא את בית הדין הארצי למסקנה כי הפגיעה בזכות הנאשמים להליך הוגן לא נפגעה משמעותית, שכן עצם גילוי העבירה לא היה פרי כניסתם הלא חוקית של המפקחים לנכס. בנוסף נקבע כי העבירה שיוחסה לנאשמים הינה בעלת השלכות חברתיות משמעותיות ולא היה זה צודק מבחינת האינטרס הציבורי, רק בשל הפגם בנוגע לאופן שבו נאספו פרטי זהותה של העובדת הזרה, לפסול את הראיה הנוגעת לפרטיה.


בנוסף קבע בית הדין הארצי בהחלטתו כי חוק העונשין מאפשר להביא בחשבון לאחר שהכרעת הדין הסתיימה בהרשעה, בתוך מתחם הענישה גם את "התנהגות רשויות אכיפת החוק".


לאור האמור, לבסוף, בית הדין הארצי לעבודה פסק כי אין לפסול את הראיות שנתפסו מכוח כלל הפסילה הפסיקתית גם אם כאמור הושגו באופן הנגוע באי חוקיות והחזיר את התיק לבית הדין האזורי תוך שקבע כי יש לקבל את הראיות שנתפסו שלא באופן לא חוקי על מנת שייתן הכרעתו מחדש, בין היתר, על יסוד הראיות שהתקבלו.

 


 

פניה ישירה אל: עו"ד יהונתן רבינוביץ

הוספת תגובהתגובות לכתבה

עוד...עוד מאמרים משפט פלילי

ירי באזור מגורים ונשיאת נשק ללא רישיון, מה העונש?

LawGuide, 17/10/2019

צעיר נשא תת מקלע מאולתר ותחמושת בניגוד לחוק וירה באמצעותם באזור מגורים. לאחר מכן הוא החביא את הנשק והתחמושת בשקית בין השיחים. השופט קבע כי שיקולי הרתעה מחייבים נקיטת ענישה קשה וגזר עליו 18 חודשי מאסר בפועל וארבעה חודשי מאסר על תנאי

איום על עובד סוציאלי: האם ציטוט מהתנ"ך מהווה איום פלילי?

LawGuide, 15/10/2019

עובד רווחה התלונן כי גבר שטיפל בילדיו שלח לו אי-מייל מאיים, נוסף על התנהגות תוקפנית קודמת ואלימות מילולית מצדו. האב טען בתגובה כי העובד התנכל לו במשך תקופה וההודעה הייתה תזכורת מוסרית לדין תורה. בבדיקת בית המשפט נמצא כי הדברים אינם נחשבים לאיום

תקיפה חמורה: מה העונש לאדם שחנק את גיסו והיכה אותו באכזריות?

LawGuide, 26/09/2019

על רקע סכסוך בין גיסו לאחותו, צעיר התנפל על גיסו מאחור, חנק אותו והיכה אותו באכזריות במשך דקות ארוכות תוך השמעת איומים ברצח כלפיו. לגיס נגרמו חבלות קשות שכללו בין היתר חתך עמוק בראשו והוא נזקק לקבל טיפול רפואי בבית חולים. האם בית המשפט התחשב בהליך הטיפולי שעבר לשליטה בכעסים והקל בעונשו?

לדוגמה: דיני עבודה, נזקי גוף ותאונות
לדוגמה: מרכז, דרום

ייעוץ משפטי ללא התחייבות

   

נעים להכיר

מעודה יוסף - עו"ד ומגשר
053-9428951
דיני משפחה, דיני עבודה
רונן לפיד משרד עורכי דין
053-9368608
נזקי גוף תאונות, משרד הביטחון
עו"ד אריה כהנא
053-9428511
מקרקעין נדל"ן, משפט מסחרי ועסקים
גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר
053-9428571
משפט מסחרי ועסקים, מקרקעין נדל"ן
דוניץ ושות משרד עורכי דין
053-7101876
מקרקעין נדל"ן, משפט מסחרי ועסקים
משרד עורכי דין משה ליפשיץ
053-7933120
תעבורה , דיני משפחה

הודעות אחרונות מהפורום

איחור במועד מסירת דירה ותשלום

מור שמואל | לפני 1 ימים, 17 שעות, 9 דקות | חוזה קבלן | חברה משכנת

פירעון שיק שלא במועד

ויקטור | לפני 1 ימים, 17 שעות, 52 דקות | תביעה אזרחית

פריסת מס שבח עם מכירת בית האם

אלכס | לפני 1 ימים, 18 שעות, 3 דקות | מיסוי מקרקעין

סכסוך עם שכנה שמשליכה זבל מהדירה

איריס | לפני 1 ימים, 18 שעות, 5 דקות | סכסוכי שכנים

שירות לקוי לאחר רכישת ארון

טלי | לפני 1 ימים, 18 שעות, 21 דקות | צרכנות ותביעות קטנות

בית עסק לא מפקיד שיקים

דני | לפני 1 ימים, 18 שעות, 48 דקות | צרכנות ותביעות קטנות

עורכי דין לפי תחום או עיר

apps iphone android

עו"ד און רונן - פוליסות אובדן כושר עבודה התרת נישואין - למי הסמכות?

פייסבוק

אופיר בן משה, עורכי דין

המשרד עוסק בתחום הנזיקין תוך התמקדות בתחום הרשלנות הרפואית

053-9428924

עו"ד אילת בהרי

עוסקים בפינוי בינוי, מקרקעין, דיור ציבורי ודיירות מוגנת, פשיטות רגל והוצל"פ

053-7349465

עו"ד גילה עיני

עוסקת בייפוי כח מתמשך, גירושין, ממון, משמורת, רכוש, צוואות וירושות ואבהות

053-9428406

לנציאנו, פרייז ושות`

עוסקים בנזקי גוף, תאונות דרכים, ביטוח לאומי ועוד..

053-9428442

עו"ד עדי מלאכי

עוסקת בתחומים מקרקעין נדל"ן, חוזים, מסחרי ועסקים, צוואות וירושות.

053-7293465

עורכת דין סופי אביב

עוסקת במקרקעין ונדל"ן ליטיגציה צוואות וירושות אזור חיפה והצפון

053-7101180

עו"ד נוטריון ומגשרת אורית לוי

עוסקת במשפט האזרחי-מסחרי, עם דגש מיוחד על נושאי נדל"ן מקרקעין ומשפחה.

053-7101175

עו"ד דותן לינדנברג

תאונות דרכים ועבודה, רשלנות רפואית, תביעות ביטוח

053-9428574

גימפוביץ - זמיר משרד עורכי דין

עוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו, תעבורה, תכנון ובנייה ומקרקעין

053-7101883

עו"ד דור פנק

ייצוג במשרד הפנים, הסדרת מעמד בישראל, אזרחות ישראלית - שירות בכל הארץ

053-8007704

עו"ד ארנסט גדייב

המשרד עוסק בתחום דיני העבודה, המקרקעין, הוצאה לפועל ומשפט אזרחי-מסחרי

053-9428890

דניאל קליין, משרד עורכי דין

המשרד עוסק בתחום דיני עבודה כתחום עיקרי תוך מיצוי זכויות העובד

053-9370267