עו"ד קליה ליפקין
תביעת ביטוח
ד"ר אלון קורן-מידן
רשלנות רפואית שיניים
עו"ד איל עופר
דיני איכות הסביבה
עו"ד ירון בוכובזה ועו"ד אליאס סיילס
נהיגה בשכרות
עו"ד אורי דלאל
רשלנות בניתוח
עו"ד רונן בנדל
עבירות מחשב סייבר
עו"ד ריקי ישי
דיני צבא | משפט צבאי
עו"ד יעקב האודייק
אזרחות הולנדית
עו"ד יוחאי ניר (נאוי)
בתים משותפים
עו"ד דותן לינדנברג
רשלנות רפואית בלידה
עו"ד איריס גרבר ועו"ד מוטי גרטל
מזונות

פסק דין תקדימי: שינוי נסיבות מהותי להפחתת מזונות

בית המשפט קבע כי הלכת העליון החדשה (919/15) היא שינוי נסיבות מהותי בפני עצמו לצורך הפחתת מזונות

עורכת הדין גלית צור, 08/07/2018
 

תמ"ש 4542-03-16 דן בזוג שהתחתן בשנת 2004 התגרש בשנת 2013 בקביעה למשמורת עיקרית לאם ותשלום מזונות של 6,500 שקלים עבור שתי קטינות כולל מדור וההוצאות חינוך גבוהות. זמן קצר לאחר מכן, האם הגישה תביעה למעבר מהשרון לת"א. הזוג הגיע להסכמות שניתנו להם תוקף שלפיהן הסדרי המשמורת הורחבו וכנגד האב הסכים למעבר.

 

על אף סעיף בהסכם שלפיו, המעבר של האם לתל אביב והרחבת זמני השהות של האב עם הילדים לא יהוו מבחינת האב עילה לעתירה למשמורת משותפת או הרחבת המזונות, עתר האב למשמורת משותפת והפחתת המזונות.

 

האב חזר והדגיש כי הוא לא עותר לשינוי בזמני השהות אלא להורות שוויונית על כל המשתמע מכך, הרבה מעבר לחלוקת הזמנים: החלטות משותפות, התייעצות, קביעה שוויונית לעניין חינוך הקטינות והתנהלות ההורית כולה.

 

לעניין המזונות טען האב לשינוי נסיבות שחל אצלו במספר פרמטרים. האם התנגדה בטענה שלא חל שינוי כזה כדרישת הפסיקה, הפנתה לסעיף שקבעו כי לא תהא דרישה כזו מצד האב, ובעיקר טענה האם כי השינוי בדין החל (בע"מ 919/15) אינו מהווה לכשעצמו שינוי נסיבות שיש להפחית המזונות בעטיו.

 

כב' השופט עובד אליאס פיצל הדיון בתובענות:

 

לעניין המשמורת המשותפת קבע כי אינו מקבל את טענות האב, בעתירת האב לשינוי בהגדרת המשמורת ולא בזמני המשמורת. למרות תסקיר בתיק לפיו קבעה העו"ס כי רצוי ונכון להעביר לילדים ולהורים מסר של שוויון מלא וזה יכול לעבור רק בהיקבע משמורת משותפת, העו"ס קובעת כי שינוי הגדרת המשמורת ייצור איזון חשוב בין ההורים, מבחינת מעמדם זה כלפי זה ובכך תיפסק תחושת הקיפוח של האב. לטענת העו"ס, במערכת שבה שני ההורים מסורים, אין סיבה להגדיר שהורה אחד מועדף על פני האחר.

 

ביהמ"ש כאמור סבר אחרת ובאופן די חריג לא קיבל ההמלצות וקבע בנושא זה כי: "אינני סבור כי שינוי המשמורת למשמורת משותפת יביא מזור ליחסים העכורים שבין הצדדים, ואולי אף ההיפך... אף איני סבור כי תחושת הקיפוח של האב צריכה להביא לשינוי במשמורת. האב עתר לשינוי הגדרת המשמורת... אך לא הסביר מדוע יש לא לכבד את שני ההסכמים הקודמים...לא מצאתי כל נימוק לסטות מהסכמים אילו ולא מצאתי כל נימוק בנסיבות התיק לסטות מהכלל שלפיו הסכמים יש לכבד".

 

השופט לא מתעלם מהתסקיר, להיפך, לטעמו משלא יכלה העו"ס לקבוע בוודאות כי שינוי במשמורת ירגיע הקונפליקט, ובעיקר כדי לא לייצר תמריץ שלילי של מי מהצדדים למניעת הפחתת הקונפליקט, עת ברצונו להביא לשינוי המשמרת, יש באילו כדי לדחות המלצות התסקיר ולדחות התביעה בנושא זה.

 

השופט גם לא מתעלם מהגישה הרווחת כיום לעניין משמורת משותפת, בעיקר כשחזקת הגיל הרך לא חלה וטען שאם היו הצדדים בנסיבות הנוכחיות מגיעים אליו לראשונה לדיון ולא בסבב שלישי, דומה שהיה פוסק להם משמורת משותפת, אך מאחר ולא זה מצב הדברים "אין נמצאים אנו בשולחן חלק כי אם בשולחן עליו מונחים שני הסכמים שקיבלו תוקף של פסקי דין, בשני מועדים שונים, ובשניהם הסכימו ההורים כי המשמורת תהא בידי האם, תוך שאף ניכר כי בהסכם השני עלה נושא המשמורת המשותפת על המדוכה והוסכם כי האב מוותר עליו. אני סבור כי יש לשדר מסר חשוב של כיבוד הסכמים, במיוחד שעל הפרק שינויים בהגדרות בלבד..."

 

עוד מציין השופט הערה חשובה כי בעיניו אין קשר בין הגדרת המשמורת לאפוטרופסות. בכל מקרה ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים והמשותפים של ילדיהם, אלא אם צוין אחרת, ובנושאי חינוך בריאות ונושאים עקרוניים, שניהם צריכים להיות מעורבים בקבלת ההחלטות ללא קשר לחלוקת זמני השהייה ביניהם.

 

לעניין התביעה לשינוי מזונות, פה קבע כב' השופט עובד אליאס קביעה חדשנית, אמיצה, ושונה ממה שראינו עד כה כאשר בתי המשפט למשפחה אימצו והחילו את ההלכה של ע"מ 919/15:

 

הכלל שלפיו נהגו עד כה בעניין שינוי המזונות היה כי סכום מזונות אינו מהווה מעשה בי דין וניתן באם קיים שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי לשוב ולעתור בנושא גובה המזונות (ע"א 363/82 פייגה נ' פייגה).

 

ביהמ"ש עבר על כל טענה וטענה של האב לעניין שינוי נסיבות ודחה את כולן (כולל הטענה שרבים נאחזים בה בדבר הולדת ילד נוסף, גם פה חידד כי כבר נקבע בע"א 381/86 אבין נ' אבין ובע"א 259/75 שטראוס נ' שטראוס כי טענה זו אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי) למעט שתי טענות אותן קיבל:

 

האחת, כי הצדדים לא מוציאים בפועל עבור הקטינות את שיעור הוצאות החינוך כפי שצפו אלא פחות באופן משמעותי מאחר ובעבר כשהתגוררו הצדדים בשרון ציפו לשלוח הקטינות לבית ספר פרטי, לאור המעבר תכנית זו לא יצאה לפועל ומכאן השינוי המשמעותי. ביהמ"ש קבע כי בנסיבות אילו ראוי להידרש להוצאות אילו בשנית. והשנייה, שינוי הדין שחל בע"מ 919/15, ובעיקר המחלוקת בפרשנות הלכה זו לעניין תחולתה על תיקים שהדיון בהם הסתיים לפני פסיקת העליון.

 

משלא קיימת פסיקה של העליון ואין אפילו פסיקה מנחה בנושא זה של בתי משפט מחוזיים בשאלה זו, שופטים בערכאות הדיוניות נחלקים בדעותיהם והביעו דיעות שונות בנושא:

 

יש שטענו באופן נחרץ כי קביעה זו לא חלה על תיקים שהסתיימו לפניה (תמ"ש 29329-07-16).

 

יש שטענו שניתן להחילה רק אם יש לצידה גם שינוי נסיבות נוסף, ולו הקל ביותר.

 

יש שטענו כי יש להבחין בין תיק שהסתיים בהסכם ואז אין להחיל הדין החדש, לעומת תיק שהסתיים בפס"ד עליו ניתן להחיל הדין החדש. 

 

ביהמ"ש במקרה זה קבע באופן חד משמעי ומרעיש כי הלכת ע"מ 919/15 היא בפני עצמה שינוי נסיבות המצדיק הפחתת מזונות גם אם מופיע כשינוי נסיבות יחיד!

 

עוד מוסיף השופט ומציין כי לא נעלמה מעיניו הטענה בדבר הצורך בכיבוד הסכמים וסופיות הדיון ופגיעה מסוימת באינטרס ההסתמכות של האם. ברם, לטענתו, במכלול האינטרסים הוא מעדיף את עקרון השוויון שנפסק בהלכת 919/15 ובקביעתו הנוכחית כי בדין זה יש שינוי נסיבות בפני עצמו לצורך בחינה מחדש גם מקרים שהסתיימו לפני הלכת העליון, על פני עקרון ההסתמכות. בעיקר שמדובר בחיוב מתמשך ולא בחיוב חד פעמי.

 

אין ספק כי פס"ד זה רק מגביר את הצורך והצפייה לפסיקה מנחה בנושא. הלכת העליון הותירה סימני שאלה לא מעטים לעניין יישומה במקרים מסוימים. בשלב זה לא נותר אלא להשתמש בפסקי הדין של הערכאות הדיוניות בבואנו לבחון השאלות הרבות שקיימות בנושאים ההורות והמזונות ולהמשיך ולייחל לפסיקה ברורה ואחידה יותר.

 

עם זאת, ככל שמתרבים פסקי הדין אחרי ע"מ 919/15, אין ספק כי יש להתוות מדיניות שוויונית יותר בין הצדדים בבואנו לייצגם ולבנות האסטרטגיה המדויקת והנכונה ביותר עבורם, ואל לנו לשכוח כי כל מקרה לגופו ולכל משפחה יש לתפור חליפה מותאמת ביותר עבורה, בנסיבות הקיימות ובזמן הנוכחי.
 


הוספת תגובהתגובות לכתבה

עוד...עוד מאמרים משפחה וירושה

קביעת משמורת משותפת: האם טובת הפעוט מחייבת לחלק את המשמורת בין ההורים?

LawGuide, 03/10/2019

אב ואם הגישו תביעות משמורת הדדיות על בנם בן השנתיים לבית המשפט לענייני משפחה. האב טען שגרושתו נכה, נעזרת בעובדת סיעוד ומתקשה לטפל בבנם. לפיכך ביקש מבית המשפט לקבל משמורת על הילד. בית המשפט קבע שלמרות חזקת הגיל הרך המחייבת לתת לאם משמורת מלאה על הילד עד לגיל שש יש לקבוע להורים משמורת משותפת

מזונות אישה זמניים: האם ניתן לקבל מזונות כאשר הזכאות להם מוטלת בספק?

LawGuide, 23/09/2019

בית הדין הרבני האזורי החליט שלא לפסוק מזונות לאישה בהליך גירושין, אף לא מזונות זמניים, אם כי טרם הכריע כי הפסידה את זכאותה לקבל את המזונות. האישה הגישה ערעור אל בית הדין הרבני הגדול, אשר קיבל את טענותיה וקבע כי בעלה ישלם לה 25 שקלים בחודש עד שנושא המזונות יוכרע

צוואה לא שוויונית: האם ניתן להוריש את כל הרכוש לילד אחד בלבד?

LawGuide, 11/09/2019

קשישה שהלכה לעולמה הותירה אחריה צוואה שבה ביקשה להעביר את כל עזבונה לבנה, בעוד שתי אחיותיו נושלו לחלוטין מהירושה. הבנות הגישו התנגדות לצוואה בטענה שאמן לא הייתה כשירה לחתום עליה, ואחיהן השפיע עליה באופן לא הוגן. מה קבע בית המשפט?

לדוגמה: דיני עבודה, נזקי גוף ותאונות
לדוגמה: מרכז, דרום

ייעוץ משפטי ללא התחייבות

   

נעים להכיר

אסף-זלוואס-פן עורכי דין
053-7101882
רשלנות רפואית, נזקי גוף תאונות
עו"ד ארנסט גדייב
053-9428890
מקרקעין נדל"ן, דיני עבודה
משרד עו"ד ימין את יום טוב ושות`
053-9370240
נזקי גוף תאונות, דיני עבודה
אייל בן ישי משרד עורכי דין
053-9377900
רשלנות רפואית, נזקי גוף תאונות
משרד עו"ד רן קוסטיצקי
053-8007676
מקרקעין נדל"ן, משפט מסחרי ועסקים
עו"ד רון שוורץ
053-9377935
מקרקעין נדל"ן, דיני משפחה

הודעות אחרונות מהפורום

הארכת תוקף של דרכון גרמני

נעה הדר גלובה | לפני 3 ימים, 11 שעות, 49 דקות | גרמניה | דרכון גרמני

פיצויים והרעת תנאים בעבודה

ילנה מחליאנקין | לפני 3 ימים, 12 שעות, 4 דקות | פיצויי פיטורין

בירור בנוגע לזכויות אישה

שמרית יליאסי | לפני 3 ימים, 12 שעות, 5 דקות | גירושין

זכויות של עובד שעתי

א | לפני 3 ימים, 12 שעות, 19 דקות | זכויות עובדים

חיוב בעלי דירות בבית המשותף בהוצאות שמירה.

מור | לפני 3 ימים, 12 שעות, 39 דקות | בתים משותפים

עבודה מהבית בדמי מפתח

הודיה | לפני 3 ימים, 12 שעות, 51 דקות | דייר מוגן | דמי מפתח

עורכי דין לפי תחום או עיר

apps iphone android

מיסוי מקרקעין - תשלום מיסים בעת קניית דירה עו"ד אוריאל זעירא, עורך דינה של ענבל אור, מתראיין לתוכנית "לילה כלכלי"

פייסבוק

אליעד שרגא ושות` - משרד עו"ד

מהמשרדים המשפיעים לפי DUN`S 100, מחלקות: מקרקעין, מסחרי, מנהלי ועוד.

053-6130820

משרד עו"ד רן קוסטיצקי

המשרד מתמחה במתן ייצוג, ליווי ויעוץ בתחום החוזים, חברות נדל"ן ודיני עבודה

053-8007676

אורלי זפרני לביא, משרד עורכי דין

עוסקת ברשלנות רפואית, תאונות דרכים, ביטוח לאומי, פוליסות ונזקי גוף.

053-6130164

משרד עורכי דין דניאלה יובנוביץ-טויטו

עוסקת בדיני משפחה וירושה, גירושין, מזונות, צוואות, הסכמי ממון ואפוטרופוס

0524550395

דינה וולפרט משרד עורכי דין

התמחות בייצוג מול משרד הפנים- הגירה, אזרחות, בן זוג זר, איחוד משפחות

053-7101865

רונן מעוז משרד עו"ד

נזקי גוף וביטוח לרבות ביטוח לאומי, רשלנות רפואית ותאונות

053-7359661

עו"ד רון שוורץ

מספק שירותים משפטיים כוללים בתחומי המקרקעין, תמ"א 38 ודיני משפחה.

053-9377935

עו"ד גילה עיני

עוסקת בייפוי כח מתמשך, גירושין, ממון, משמורת, רכוש, צוואות וירושות ואבהות

053-9428406

גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר

ליווי משפטי לעסקים וחברות, הסכמים מסחריים, קניין רוחני, דיני עבודה ומקרקעין

053-9428571

ליאת פסטרנק-אלקיים, משרד עורכי דין

עוסקת בדיני משפחה, גירושין, מעמד אישי, ירושות וצוואות

053-7105244

עו"ד פלילי – גיל באיער

תובע משטרתי לשעבר, ייעוץ ראשוני חינם 24 שעות

053-9428974

טייבי נתנאל עו"ד ושות`

עוסק בתחום האזרחי-מסחרי, לרבות מקרקעין, משפחה, הוצאה לפועל ועבודה

053-9428367