עו"ד דורון ויינרייך
הטרדה מינית
עו"ד טליה נעמת
אזרחות איטלקית
עו"ד אופיר בן משה
רשלנות ברפואת משפחה וילדים
עו"ד רונית אלאג'ם זיסמן
זכויות הגבר
עו"ד בן אוסטפלד
עובדי קבלן | כח אדם
עו"ד בתיה אשורי
התנגדות לצוואה
עו"ד מיכל זלינגר
משמורת
עו"ד גיא הרשקוביץ
חוזים / הסכמים
עו"ד דוד ידיד
זכויות ניצולי שואה
עו"ד פרי מרקו
התנגדות לביצוע שטר
עו"ד ונוטריון יעקב קסלר
נישואים אזרחיים | התרת נישואין
עו"ד אלעד שאול
עבירות מין

ליקויי שמיעה במוסד לביטוח לאומי: טינטון או לא טינטון?

מי ששמיעתו נפגעה כתוצאה מהעבודה וסובל מטינטון תמידי באוזניים, יכול לקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי. אך מה קורה אם הפגיעה הולכת ומתדרדרת עם הזמן, וכאשר היא סוף סוף עומדת בתנאים לקבלת הקצבה מסתבר שחלה התיישנות?

עו"ד ארתור בלאייר , 16/12/2015
 

ירידה בשמיעה עלולה לגרום לאדם מוגבלות קשה, ואין זה נדיר שההתחרשות נובעת מהעבודה. פגיעה בשמיעה אופיינית למועסקים במפעלים רועשים, בספינות, במוסכים, בבנייה ועוד. מקום שהירידה בשמיעה קשורה בעבודה חשוב מאוד לבחון אפשרות של הכרה בליקוי כפגיעה בעבודה, שאז המוסד לביטוח לאומי יחויב לשלם לחולה קצבת נכות עד הגיעו לגיל הפנסיה. בנוסף ובמקביל לכך, בנסיבות שמהן עולה כי הסביבה הרועשת בעבודה נוצרה עקב רשלנות המעסיק, עשויה לקום לנפגע עילת תביעה נגד מקום העבודה.


כיצד הביטוח הלאומי בוחן אם מגיע לחולה פיצוי עקב ירידה בשמיעה?


החוק קובע מספר תנאי סף לצורך הכרה בליקויי שמיעה כפגיעה בעבודה. על הרעש בעבודה שאליו נחשף המבוטח להיות גבוה מהמותר בחוק (פקודת הבטיחות בעבודה); נדרש מינימום של מידת פגיעה בשמיעה בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אוזן; על המבוטח להתכבד ולהגיש את תביעתו למוסד לביטוח לאומי לא יאוחר מחלוף 12 חודשים מהיום שבו התלונן לראשונה על בעיה בפני רופאים, או מהיום שבו לדעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי החלה ירידה בשמיעתו, המוקדם בין השניים. מדובר בשלושה תנאים מצטברים, וכאשר לא מתקיים איזה מתנאי הסף, המוסד דוחה את התביעה.


כיצד נקבעת נכות בגין רעש תמידי באוזניים (טינטון)?


בצד ירידה בכושר השמיעה לעתים סובלים החולים מבעיה נוספת, שגם מקורה בעבודה, של רעש תמידי באוזניים הבא לידי ביטוי בצלצולים, בצפצוף, בזמזום, בצרצור וכדומה. בעיה זו מאובחנת כטינטון, והחוק מונה מספר תנאי סף נוספים לצורך הכרה בטינטון כפגיעה בעבודה.


על החולה להוכיח למוסד לביטוח לאומי כי כושר השמיעה שלו פחת, בתדירויות גבוהות, לכל הפחות בשיעור של 25 דציבל בכל אוזן; כי הטינטון תועד לראשונה אצל רופא לפני שהעובד הפסיק לעבוד בתנאים של חשיפה לרעש מזיק; וכי במסמכים הרפואיים יתועדו לפחות מספר תלונות חוזרות ונשנות על הטינטון.


פרשת נג'יב עבוד


החוק, כאמור, מציב מספר דרישות ותנאי סף לצורך הכרה בטינטון כפגיעה בעבודה, שבאין התקיימותם לא קמה למבוטח זכות לתבוע. תנאים אלה אינם פשוטים כשלעצמם, והם מציבים משוכות גבוהות בפני חולים רבים ומונעים מהם אפשרות בסיסית לקבל סיוע מהביטוח הלאומי בשל טינטון שמקורו בעבודה.


אך המציאות המשפטית מלמדת שהמוסד לביטוח לאומי מבקש להקשות על מבוטחים רבים עוד יותר, והוא נוטה לפרש את החוק בצורה מעוותת, תוך פגיעה חמורה בזכויות הלוקים בטינטון. פסק דין שניתן באחרונה (26.11.15) על ידי בית הדין הארצי לעבודה מדגים את הסוגיה.


עבוד פנה לביטוח הלאומי בשנת 2013 בבקשה כי יכיר בליקויי שמיעה שמהם הוא סובל כפגיעה בעבודה. במקביל ביקש גם הכרה בטינטון שנגרם לו עקב חשיפה לרעש מזיק בעבודה. רופאי המוסד בדקו את עבוד וקבעו שעל פי המסמכים הרפואיים שהציג הוא סובל מטינטון עוד משנת 2008.


כזכור, החוק מחייב, בסעיף הכללי, כי המבוטח יפנה למוסד לביטוח לאומי בתביעה בהקשר של ליקויי שמיעה כפגיעה בעבודה לכל המאוחר בתוך שנה אחת מהיום שבו הוא התלונן לראשונה בפני רופא. אם החולה מאחר את המועד, תביעתו למוסד לביטוח לאומי למעשה מתיישנת, ולא תוכל להתברר. לכן במקרה של עבוד ברגע שהמוסד לביטוח לאומי קבע כי הוא סובל מטינטון עוד משנת 2008, שאז לראשונה החל להתלונן על הבעיה, בעוד הוא הגיש את תביעתו רק בשנת 2013, אין להכיר בטינטון שממנו סובל עבוד כפגיעה בעבודה.


עבוד הגיש ערר על ההחלטה לוועדה מדרג שני. בערעורו הציג טענה פשוטה: אמנם בשנת 2008 הוא התלונן על טינטון באוזניו, אך בדיקת שמיעה שבוצעה בו אז העלתה כי כושר השמיעה שלו ירד, באותו מועד, בשיעור הנמוך מ-20 דציבל בכל אוזן. החוק, נזכיר, מעמיד תנאי סף של לפחות 20 דציבל. לכן, טען, אילו פנה לביטוח הלאומי בשנת 2008, תביעתו הייתה נדחית על הסף.


אך הערר שהגיש לוועדה נדחה. עבוד ערער על ההחלטה לבית הדין האזורי לעבודה, אך נדחה גם שם. אלא שעבוד לא הסתפק בזאת והגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.


בית הדין הארצי עושה סדר


וטוב עשה. בית הדין הבין את האבסורד והכשל הלוגי שבקביעת המוסד לביטוח לאומי: אילו עבוד פנה למוסד בשנת 2008, תביעתו הייתה נדחית על הסף; ושעה שפנה בשנת 2013, שהיא השנה שבה כושר השמיעה שלו פחת ביותר מ-25 דציבל בכל אוזן, הביטוח הלאומי מוצא כי תביעתו התיישנה. בית הדין הארצי סבר כי מדובר בטעות, בהבהירו כי המדינה צריכה הייתה לקבוע את המועד שבו לקה עבוד בטינטון בהתאם לדרישות החוק, כלומר לא לפני שכושר השמיעה שלו פחת ב-20 דציבל בכל אוזן.


בית הדין הארצי ביטל את פסק דינו של בית הדין האזורי והחזיר את הדיון למוסד לביטוח לאומי לצורך בחינה חוזרת של מועד תחילת הטינטון.


מאת עוה"ד ארתור בלאייר ויצחק איתן (פרנלדס). הכותבים ממשרד מקונן-בלאייר-איתן שעוסק בדיני נזיקין, ביטוח ומשפחה
 

פניה ישירה אל: עו"ד ארתור בלאייר

הוספת תגובהתגובות לכתבה

עוד...עוד מאמרים נזקי גוף ותאונות

תאונת עבודה בהפסקה: האם תאונה בהפסקת אוכל מזכה בפיצויים?

LawGuide, 17/09/2017

עובד שנפגע בתאונת עבודה, גם אם התאונה אירעה בדרך למקום העבודה או בחזרה ממנה, זכאי לקבל פיצויים כנפגע תאונת עבודה. האם אפשר לתבוע פיצויים גם בגין תאונות שמתרחשות במהלך הפסקת הצהריים, מחוץ למקום העבודה?

רשלנות רפואית בשירות הצבאי: מהן הזכויות?

רונן לפיד- משרד עורכי דין , 17/09/2017

מהם המקרים השכיחים של רשלנות רפואית בצבא, ומהן זכויות חיילים שנפגעו במהלך השירות בצה"ל מרשלנות רפואית?

ועדה רפואית נכות מעבודה: מהן זכויות נפגעי עבודה?

LawGuide, 11/09/2017

אדם אשר נפצע או חלה כתוצאה מעבודתו ומגיש תביעת נכות לביטוח הלאומי, נדרש להגיע לוועדה רפואית אשר תקבע את אחוזי הנכות שלו. מה נחשב לפגיעה בעבודה? מי יכול להגיש תביעה כנפגע עבודה? מהן זכויות הנפגעים? וכיצד ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי?

לדוגמה: דיני עבודה, נזקי גוף ותאונות
לדוגמה: מרכז, דרום

ייעוץ משפטי ללא התחייבות

   

נעים להכיר

עו״ד קליה טאוזר ליפקין
053-7101875
הוצאה לפועל
עו"ד ומגשר יעקב אברמוביץ
053-7931313
דיני עבודה
אריק שלו ושות`, עורכי דין
053-9377919
דיני עבודה, נזקי גוף תאונות
אורנה אלבז גולדנברג, עו"ד ומגשרת
053-9377901
דיני משפחה, גישור ובוררות
אופיר פרל משרד עורכי דין
053-9428551
הוצאה לפועל
תמר בן אלי, משרד עו"ד
053-6130153
דיני משפחה

הודעות אחרונות מהפורום

שלילה עקב נסיעה מעל המותר

אסף | לפני 5 דקות | פסילת רישיון | שלילת רישיון

הרעת תנאים בעקבות חזרה בתשובה?

תומר | לפני 16 דקות | הרעת תנאים

ילד לא רוצה בקשר עם אביו

ענבל | לפני 20 דקות | משמורת

תביעת ועד בית בגין חוסר תפקוד

מוטי כץ | לפני 25 דקות | בתים משותפים

קנס בחנייה של בניין משותף

חגית | לפני 44 דקות | בתים משותפים

עיקול משכורת בתיק בהוצאה לפועל

ניב | לפני 47 דקות | עיקולים ועיכוב יציאה

עורכי דין לפי תחום או עיר

apps iphone android

תביעה מול הביטוח הלאומי עורך דין צבאי | משפט צבאי | מוטי אדטו עורך דין צבאי

פייסבוק

עודד פרץ ושות`

בית משפט, נדל"ן, חוזים, נזיקין, דיבה, דיני עבודה ומשפחה

053-9428566

עו"ד טלי כהן דנינו

ייצוג לגירושין של נשים נפגעות אלימות במשפחה בביה"ד הרבני ובה"מ למשפחה.

053-9370259

עו"ד שי טל

ניסיון מעל 10 שנים בדיני עבודה, דיני ספורט, מקרקעין נדל"ן ומשפט אזרחי

053-8007594

עו"ד שמעון צור

עוסק בתחום הפלילי, תעבורה, משפחה מזה 17 שנים

053-7105257

עו"ד ומגשר יעקב אברמוביץ

משרדנו עוסק בדיני עבודה, משפחה, מקרקעין והוצאה לפועל

053-7931313

עו"ד רועי ברומר

משרדנו עוסק בתחומי דיני משפחה על כל אופניו בדגש על זכויות הילד ומזונות

053-7933126

אולניק לינוי משרד עו"ד

ניסיון עשיר במימוש זכויות רפואיות. ביטוח לאומי, מס` הכנסה וחברות הביטוח

053-9386726

מוטי אדטו

עו"ד פלילי באזור מרכז וירושלים בעל 18 שנות ניסיון בייצוג נורמטיביים במשפט פלילי

053-9377926

דוד סער, משרד עו"ד

עוסק בתביעות נזקי גוף, דיני עבודה, ביטוח, פנסיה

053-9428975

מעודה יוסף - עו"ד ומגשר

דיני נזיקין, דיני משפחה, עבודה ומקרקעין

053-9428951

שטובר & טולדנו

מעל ל-97% הצלחה בתביעות בתחום הרשלנות רפואית ונזקי גוף

053-9428385

אייל אשכנזי משרד עורכי דין ונוטריון

עוסק מזה 17 שנים בתחום המקרקעין, משפחה, הוצל"פ וליווי חברות

053-9428996