עו"ד שחר המאירי
פוסט טראומה | הלם קרב
עו"ד רבקה ניר
רישום קבלנים
משרד עורכי דין בר-זהר דגני
עריכת צוואה | רישום צוואה
עו"ד יוסי טולדנו
רשלנות רפואית אונקולוגיה
עו"ד ג'ני חבשי
BDI
עו"ד אריק שלו
אחוזי נכות
עורך פטנטים, גד בנט
פטנטים
עו"ד שי הראל
תמ"א 38
עורך דין אבינועם גואלמן
נדל"ן ביהודה ושומרון
עו"ד אורנה שמריהו
פיצויי פיטורין
עו"ד דורון ויינרייך
הטרדה מינית
עו"ד גיא הרשקוביץ
הקמת חברה ושותפות
עו"ד תומר ששון
תאונות קשות ונכויות

אחריות אתר לפרסום לשון הרע בו ע"י צד שלישי

לאור חשיבות האינטרנט ומיקומו המרכזי בחיי בני האדם בעשור האחרון, עסקינן בנושא בוער, שהעסיק לא אחת את בתי המשפט בישראל, על שלל הערכאות השונות.

גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר, 13/02/2014
 

אדם מגלה שנכתב נגדו טוקבק (או בעברית, תגובית), פרסום בפורום או בלוג מעליבים. כותב הפרסום ("המפיץ") אנונימי. האם יקבל הנפגע פרטים כלשהם לגבי המפיץ באמצעות צו בית המשפט? אם יקבל – האם יעזור הדבר בוודאות? ואם נשים לרגע בצד את המפיץ, האם עומדת לנפגע עילת תביעה מול הפלטפורמה (אתר האינטרנט) בו פורסמה הכתבה?


האפשרות לחשוף את זהות מפיץ לשון הרע:


אין הסדר בחוק הקובע האם ניתן ובאילו תנאים. הצעות חוק מהשנים 2008, 2011 אמורות היו לקבוע מסגרת שכזו, אך לא עברו, או שטרם עברו, את אישור הכנסת. על כן, היה על בית המשפט להכריע, האם הוא יקבע מסגרת שכזו, ואם כן – איזו?


יש לזכור ראשית, שמסירת המידע (ללא צו בימ"ש) ככל הנראה אסורה, מכוח הגנת הפרטיות, הזכות החוקתית לאנונימיות ולחופש הביטוי.


בתיקים הראשונים, שהגיעו לערכאות הדיוניות (שלום ומחוזי), נקבעה המסגרת, כלומר התנאים לחשיפת זהות ו/או פרטים מזהים של המפיץ. באופן כללי, ניתן להצביע על שלוש גישות:
המחמירה: על הביטויים להגיע לרמה הפלילית של לשון הרע (כלומר, בתוספת "כוונה לפגוע").
המקלה: די בכך שהמבקש יצביע על עוולה אזרחית בפרסום.
גישת הביניים: הצבעה על עוולה אזרחית בתוספת "דבר מה נוסף".


בתי משפט השלום והמחוזי פסקו, בחלק מן המקרים, בעד חשיפת הפרטים כאמור.


אלא שאז הגיע אחד התיקים בערעור לבית המשפט העליון, במה שהפך להלכה הקובעת. דעת הרוב של כב' השופט ריבלין הייתה, כי אין מסגרת חקיקתית ולכן לא ניתן לחשוף את המפיץ. המבקש יכול למצוא פתרון בהגשת תלונה למשטרה, שתברר את הענין, או כאשר יאמר המחוקק את דברו.


דעת המיעוט (כב' השופט רובינשטיין) קבעה שדווקא כן ניתן לחשוף את המפיץ, העדר מסגרת חקיקתית לא מנעה מבית המשפט ליצור מסגרת בפסיקה, ובמקרה הזה – מכוח החובה לתת עדות.


שני תיקים שהתנהלו אף הם והגיעו לבית המשפט העליון לאחר פסק הדין הנ"ל, נדחו בהסכמה (באחד מפסקי הדין מצוין שההסכמה נבעה מההלכה הקובעת). בתיק נוסף שכן נידון חזר כב' השופט ריבלין על קביעתו, שהעדר מסגרת חקיקתית לא תאפשר חשיפת המפיץ, והערעור נדחה.


(בענין זה היו נימוקים נוספים לדחית התיק, בהם נתבע לא מתאים והעובדה שגם אם יתקבל המידע המבוקש, לא יהא בו כדי לסייע, כך שהשאלה הפכה אקדמית לחלוטין).


הערה: כמו השופט רובינשטיין, כך חזר השופט הנדל בענין זה על כך שהעדרה של מסגרת חקיקתית אינה סיבה לדחות את הערעור (אך כאמור, דחה אותו מטעמים אחרים).


על כן, נראה שעל אף פסיקות של הערכאות הדיוניות, ולאור העדר חוק בנושא וקביעת בית המשפט העליון, הסיכויים לגלות את פרטי המפיץ באמצעות צו שיפוטי, בעת זו, אינם גבוהים.


עם זאת, יש לתת את הדעת לנקודה הבאה: לפחות חלק מהמקרים בהם דן בית המשפט העליון, היה עניינם בניזוק שהגיש תביעה לצו עשה נגד ספק האינטרנט ו/או השירות, כשעל פניו (וכך אף צוין באחד מפסקי הדין), אין לתובע עילת תביעה ישירה נגדם.


מה במקרה של צו עשה המלווה בתביעה לפיצוי גם נגד אתר האינטרנט, בטענה שביצע עוולה לכאורה כשאפשר את הפרסום ו/או לא מנע אותו ו/או לא הסירו בהקדם האפשרי (על אחריות האתר, להלן)? יתכן שבמקרה כזה, בו כן יש טענה לעילת תביעה ישירה מול האתר, תהא הקביעה שונה.


נזכור: גם אם נותן בית המשפט צו כמבוקש, כלומר הצליח התובע להתגבר על הקושי המשפטי כפי שמפורט לעיל, ישנם גם קשיים טכנולוגיים, ובהם:


1.לא ידוע איזה מידע נמצא בידי אתרי אינטרנט, יתכן ומדובר רק בכתובת הדוא"ל או ה – I.P של המפיץ. השגת כתובת כזו אינה סוף פסוק, כי אז נדרש שלב נוסף, והוא קישור הכתובת למחשב ממנו נשלח המסר הדיבתי לכאורה. גם אם משיגים כתובת I.P, יש לפנות בשלב הבא לספקית האינטרנט לצורך התאמת הכתובת למחשב ממנו נכתבו הדברים.


2.גם אם עברנו את המשוכות הנ"ל, יתכן שמדובר במחשב השייך לרשת ולא ניתן לדעת אילו מהמחשבים ו/או מי מהמשתמשים בהם כתב הפרסום, או ברשת שנמצאת בבית קפה (ואלא אם לקח בית הקפה את פרטי כל מתחבר וזמן ההתחברות ושמר אותם, לא נדע מי אותו המפיץ).


3.נראה שישנן כיום תוכנות, שיכולות לזייף כתובת I.P.


אחריות אתר האינטרנט בו פורסמו הביטויים:


אפשרות כזו נבדקה, הן בפסיקה הישראלית והן הזרה (היו מקרים בהם בית המשפט בארצות הברית ואנגליה הטיל אחריות על אתר, בשל אי מניעת הפרסום ו/או אי הסרתו תוך זמן סביר). העילות האפשריות במקרה זה הן, למשל, לשון הרע, עוולת הרשלנות (נפסק שהשיקולים נגד הטלת אחריות בגין לשון הרע, נשקלים גם בהקשר לסבירות לצורך עוולת הרשלנות), פגיעה בפרטיות, חוק עוולות מסחריות והפרת חובה חקוקה.


נציין ראשית, שלא תמיד יראה בית המשפט באתר אינטרט כמפרסם באמצעי תקשורת לפי ס' 11 לחוק איסור לשון הרע. עיתון מקוון – כנראה שכן. אתר שאינו בעל מאפיינים של עיתון (כגון מערכת פורומים) – כנראה שלא.


אדם שנגדו נכתבו ביטוים שיש בהם לכאורה הוצאת דיבה, באתר אינטרנט, על ידי צד שלישי. האם תהא לו עילת תביעה נגד האתר, בו פורסמו הביטוים, גם כשהאתר לא יזם ו/או הפיץ אותם (דוגמה טובה היא טוקבקים, בלוגים, כתיבה בפורום על ידי חבר פורום אחר)?


כאן עולות שתי שאלות:


1.מתי נודע לאתר על הביטוי, והאם פעל באופן מהיר להסירו? אם עשה כן, הדבר יקשה מאד על התביעה. במקרה בו נפסק שהסירו בזריזות, נדחתה התביעה.


2.אם הסיר האתר את הפרסום בזריזות, האם בכל זאת יהא אחראי לכך שלא מנע העלאתו מלכתחילה? כלומר, מה חובת הפיקוח של האתר?


האתר הוא לרוב מסחרי, מרוויח מפרסומים, ועל כן נטען שיש להטיל עליו חובות פיקוח. עם זאת, כאן עולות טענות בדבר הזכות החוקתית של חופש הביטוי, החשש מזהירות יתר שתצנזר את רוב הביטויים אם תוטל כזו אחריות על האתר, ובעיקר: העלות הגבוהה מאד של העסקת צוות אנשים שתפקידו לקרוא כל תגובה, בטרם מפורסמת.


נזכור שישנם אתרים בהם נכתבים אלפי טוקבקים ביום. במצב כזה, לא יטיל כנראה בית המשפט אחריות לבדוק כל אחת מהן לפני פרסומה, שכן המשמעות היא סגירה ו/או קריסה כלכלית של לא מעט אתרים, או מאידך – השתקת הציבור. ככל שמספר הפרסומים באתר נמוך, כך יהיה כנראה קל יותר להטיל עליו אחריות פיקוח על החומר המפורסם, שכן המשמעות היא פחות משאבים הנדרשים לבדיקה. עם זאת, צמצום כאמור משמעו גם פגיעה נמוכה יותר, אם בכלל, בתובע.

 

האמור לעיל כתוב בלשון זכר, אך מתייחס לשני המינים.


אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקיף מעורך דין העוסק בתחום.

 

פניה ישירה אל: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר

הוספת תגובהתגובות לכתבה

עוד...עוד מאמרים נזקי גוף ותאונות

נפל בשביל הכניסה לבית ונחבל בראשו, מי אחראי לשלם פיצויים?

LawGuide, 17/02/2019

גבר שהחליק בכניסה לביתו בלילה גשום נחבל בראשו ואיבד את ההכרה. בבית החולים אובחן עם שבר בגולגולת. בית המשפט נדרש לקבוע האם נציגות הבית המשותף או חברת הקבלן יחויבו לפצותו בגין הפציעה החמורה

החלקה על רצפת מועדון: פיצויים של 104 אלף שקלים לצעירה ששברה את הרגל

LawGuide, 13/02/2019

צעירה שהגיעה לחגוג במועדון האומן 17 את יום העצמאות עם מספר חברות, החליקה על רצפת המועדון שהייתה רטובה ושברה את רגלה הימנית. בית המשפט חייב את החברה שהפעילה את המועדון לפצות אותה על נזקי הגוף

נפילה במדרגות בעבודה: עובד שנפל ונפצע תבע את המעסיק ויקבל פיצויים

LawGuide, 07/02/2019

עובד בחנות תמרוקים איבד את שיווי המשקל כשירד במדרגות החנות ונפגע בגבו. מאחר שלא הותקן מעקה במדרגות, בית המשפט קבע כי המעסיק אחראי לפציעתו וחייב אותו בפיצויים

לדוגמה: דיני עבודה, נזקי גוף ותאונות
לדוגמה: מרכז, דרום

ייעוץ משפטי ללא התחייבות

   

נעים להכיר

עו"ד עמית כהן
תעבורה
פינקלמן עוזרי – משרד עורכי דין
053-9370268
נזקי גוף תאונות, דיני עבודה
דניאל קליין, משרד עורכי דין
053-9370267
דיני עבודה
עורך דין פלילי אלון ארז
053-7101850
פלילי
אזי נ. כהן - משרד עורכי דין
053-9428375
דיני עבודה, נזקי גוף תאונות
עו"ד ארנסט גדייב
053-9428890
מקרקעין נדל"ן, דיני עבודה

הודעות אחרונות מהפורום

שינוי שעות עבודה של עובד

מוריה | לפני 21 שעות, 9 דקות | הרעת תנאים

אפשר להוכיח אפליה בקבלה לעבודה?

אחת | לפני 21 שעות, 11 דקות | יחסי עובד מעביד

הסכם התקשרות למתן שירותים כפרילנסר

אינה | לפני 21 שעות, 15 דקות | חוזים / הסכמים

סיום חוזה לפני תום החוזה

אסנת | לפני 21 שעות, 30 דקות | יחסי שוכר משכיר

80% חתימות עבור התחלה של פינוי בינוי

הילה | לפני 22 שעות, 8 דקות | פינוי בינוי

הזמנה מבוטלת עקב תקלה באתר

אבישי | לפני 22 שעות, 9 דקות | צרכנות ותביעות קטנות

עורכי דין לפי תחום או עיר

apps iphone android

עורכת דין דוקטור איריס טרומן עם טיפים משפטיים לניהול עסק בראש שקט הסדרת מעמד לבן זוג זר או חד מיני - הכיצד?

פייסבוק

אוחיון-דבש, משרד עורכי דין

ניסיון מצטבר של עשרות שנים בתחום המשפט הפלילי ובדיני תעבורה.

053-9428478

עו"ד עמית כהן

מייצג נאשמים בעבירות תעבורה בכל בתי המשפט בארץ

053-9428869

מוטי אדטו

עו"ד פלילי באזור מרכז וירושלים עם 20 שנות ניסיון בייצוג נורמטיביים במשפט פלילי

053-9377926

נעים, קוניין ושות` – משרד עורכי דין

משרדנו בעל ניסיון רב בתחומים: דיני משפחה, נזיקין, רשלנות רפואית ודיני עבודה.

053-9429017

עו"ד רות שטרנברג

25 שנות ניסיון בתחום הנזיקין, תאונות והרשלנות הרפואית

053-9428582

עודד פרץ ושות`

עוסק בלשון הרע והוצאת דיבה, סכסוכי שכנים, פינוי שוכר, דיני עבודה ומשפחה

053-9428566

ענת אשכנזי, משרד עורכי דין

עוסקת בנזקי גוף ותביעות עבודה, רשלנות רפואית, ותביעות רכוש וביטוח.

053-9386724

עו"ד שי הראל

עוסק במקרקעין, תמ"א 38, צוואת ירושות ואזרחות רומנית.

053-9370222

דרור חייק, משרד עורכי דין ונוטריון

וותק 15 שנים, סניפים במרכז ובצפון - עוסק בדרכון פורטוגלי, דיני עבודה ונזיקין.

053-9428361

אורלי זפרני לביא, משרד עורכי דין

עוסקת ברשלנות רפואית, תאונות דרכים, ביטוח לאומי, פוליסות ונזקי גוף.

053-6130164

אריק שלו ושות`, עורכי דין

דיני עבודה, ייצוג עובדים ומעסיקים, ביטוח לאומי ונזקי גוף.

053-9377919

עו"ד אביב סטרול

עוסק בתחומים: דיני משפחה, דיני עבודה, הוצאה לפועל ופשיטת רגל

053-6112811