עו"ד גיל באיער
כתב אישום
עו"ד אופיר בן משה
רשלנות ברפואת משפחה וילדים
עו"ד טליה נעמת
אזרחות איטלקית
עו"ד שי שקד
נפגעי עבירה
עו"ד סיגל רייך - הלל
תביעת סיעוד
עו"ד אירית ינקוביץ
מיסוי מקרקעין
עו"ד עומר יעקובוביץ
תאונת אופנוע | אופניים
עו"ד אוריאל זעירא
פשיטת רגל
עו"ד ויוי חביבה ארגמן
רשלנות עיניים
עו"ד אורי בר-משה
סמים
עו"ד אופיר בן משה
תאונות כלליות
עו"ד ריקי ישי
דיני צבא | משפט צבאי

אחריות אתר לפרסום לשון הרע בו ע"י צד שלישי

לאור חשיבות האינטרנט ומיקומו המרכזי בחיי בני האדם בעשור האחרון, עסקינן בנושא בוער, שהעסיק לא אחת את בתי המשפט בישראל, על שלל הערכאות השונות.

גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר, 13/02/2014
 

אדם מגלה שנכתב נגדו טוקבק (או בעברית, תגובית), פרסום בפורום או בלוג מעליבים. כותב הפרסום ("המפיץ") אנונימי. האם יקבל הנפגע פרטים כלשהם לגבי המפיץ באמצעות צו בית המשפט? אם יקבל – האם יעזור הדבר בוודאות? ואם נשים לרגע בצד את המפיץ, האם עומדת לנפגע עילת תביעה מול הפלטפורמה (אתר האינטרנט) בו פורסמה הכתבה?


האפשרות לחשוף את זהות מפיץ לשון הרע:


אין הסדר בחוק הקובע האם ניתן ובאילו תנאים. הצעות חוק מהשנים 2008, 2011 אמורות היו לקבוע מסגרת שכזו, אך לא עברו, או שטרם עברו, את אישור הכנסת. על כן, היה על בית המשפט להכריע, האם הוא יקבע מסגרת שכזו, ואם כן – איזו?


יש לזכור ראשית, שמסירת המידע (ללא צו בימ"ש) ככל הנראה אסורה, מכוח הגנת הפרטיות, הזכות החוקתית לאנונימיות ולחופש הביטוי.


בתיקים הראשונים, שהגיעו לערכאות הדיוניות (שלום ומחוזי), נקבעה המסגרת, כלומר התנאים לחשיפת זהות ו/או פרטים מזהים של המפיץ. באופן כללי, ניתן להצביע על שלוש גישות:
המחמירה: על הביטויים להגיע לרמה הפלילית של לשון הרע (כלומר, בתוספת "כוונה לפגוע").
המקלה: די בכך שהמבקש יצביע על עוולה אזרחית בפרסום.
גישת הביניים: הצבעה על עוולה אזרחית בתוספת "דבר מה נוסף".


בתי משפט השלום והמחוזי פסקו, בחלק מן המקרים, בעד חשיפת הפרטים כאמור.


אלא שאז הגיע אחד התיקים בערעור לבית המשפט העליון, במה שהפך להלכה הקובעת. דעת הרוב של כב' השופט ריבלין הייתה, כי אין מסגרת חקיקתית ולכן לא ניתן לחשוף את המפיץ. המבקש יכול למצוא פתרון בהגשת תלונה למשטרה, שתברר את הענין, או כאשר יאמר המחוקק את דברו.


דעת המיעוט (כב' השופט רובינשטיין) קבעה שדווקא כן ניתן לחשוף את המפיץ, העדר מסגרת חקיקתית לא מנעה מבית המשפט ליצור מסגרת בפסיקה, ובמקרה הזה – מכוח החובה לתת עדות.


שני תיקים שהתנהלו אף הם והגיעו לבית המשפט העליון לאחר פסק הדין הנ"ל, נדחו בהסכמה (באחד מפסקי הדין מצוין שההסכמה נבעה מההלכה הקובעת). בתיק נוסף שכן נידון חזר כב' השופט ריבלין על קביעתו, שהעדר מסגרת חקיקתית לא תאפשר חשיפת המפיץ, והערעור נדחה.


(בענין זה היו נימוקים נוספים לדחית התיק, בהם נתבע לא מתאים והעובדה שגם אם יתקבל המידע המבוקש, לא יהא בו כדי לסייע, כך שהשאלה הפכה אקדמית לחלוטין).


הערה: כמו השופט רובינשטיין, כך חזר השופט הנדל בענין זה על כך שהעדרה של מסגרת חקיקתית אינה סיבה לדחות את הערעור (אך כאמור, דחה אותו מטעמים אחרים).


על כן, נראה שעל אף פסיקות של הערכאות הדיוניות, ולאור העדר חוק בנושא וקביעת בית המשפט העליון, הסיכויים לגלות את פרטי המפיץ באמצעות צו שיפוטי, בעת זו, אינם גבוהים.


עם זאת, יש לתת את הדעת לנקודה הבאה: לפחות חלק מהמקרים בהם דן בית המשפט העליון, היה עניינם בניזוק שהגיש תביעה לצו עשה נגד ספק האינטרנט ו/או השירות, כשעל פניו (וכך אף צוין באחד מפסקי הדין), אין לתובע עילת תביעה ישירה נגדם.


מה במקרה של צו עשה המלווה בתביעה לפיצוי גם נגד אתר האינטרנט, בטענה שביצע עוולה לכאורה כשאפשר את הפרסום ו/או לא מנע אותו ו/או לא הסירו בהקדם האפשרי (על אחריות האתר, להלן)? יתכן שבמקרה כזה, בו כן יש טענה לעילת תביעה ישירה מול האתר, תהא הקביעה שונה.


נזכור: גם אם נותן בית המשפט צו כמבוקש, כלומר הצליח התובע להתגבר על הקושי המשפטי כפי שמפורט לעיל, ישנם גם קשיים טכנולוגיים, ובהם:


1.לא ידוע איזה מידע נמצא בידי אתרי אינטרנט, יתכן ומדובר רק בכתובת הדוא"ל או ה – I.P של המפיץ. השגת כתובת כזו אינה סוף פסוק, כי אז נדרש שלב נוסף, והוא קישור הכתובת למחשב ממנו נשלח המסר הדיבתי לכאורה. גם אם משיגים כתובת I.P, יש לפנות בשלב הבא לספקית האינטרנט לצורך התאמת הכתובת למחשב ממנו נכתבו הדברים.


2.גם אם עברנו את המשוכות הנ"ל, יתכן שמדובר במחשב השייך לרשת ולא ניתן לדעת אילו מהמחשבים ו/או מי מהמשתמשים בהם כתב הפרסום, או ברשת שנמצאת בבית קפה (ואלא אם לקח בית הקפה את פרטי כל מתחבר וזמן ההתחברות ושמר אותם, לא נדע מי אותו המפיץ).


3.נראה שישנן כיום תוכנות, שיכולות לזייף כתובת I.P.


אחריות אתר האינטרנט בו פורסמו הביטויים:


אפשרות כזו נבדקה, הן בפסיקה הישראלית והן הזרה (היו מקרים בהם בית המשפט בארצות הברית ואנגליה הטיל אחריות על אתר, בשל אי מניעת הפרסום ו/או אי הסרתו תוך זמן סביר). העילות האפשריות במקרה זה הן, למשל, לשון הרע, עוולת הרשלנות (נפסק שהשיקולים נגד הטלת אחריות בגין לשון הרע, נשקלים גם בהקשר לסבירות לצורך עוולת הרשלנות), פגיעה בפרטיות, חוק עוולות מסחריות והפרת חובה חקוקה.


נציין ראשית, שלא תמיד יראה בית המשפט באתר אינטרט כמפרסם באמצעי תקשורת לפי ס' 11 לחוק איסור לשון הרע. עיתון מקוון – כנראה שכן. אתר שאינו בעל מאפיינים של עיתון (כגון מערכת פורומים) – כנראה שלא.


אדם שנגדו נכתבו ביטוים שיש בהם לכאורה הוצאת דיבה, באתר אינטרנט, על ידי צד שלישי. האם תהא לו עילת תביעה נגד האתר, בו פורסמו הביטוים, גם כשהאתר לא יזם ו/או הפיץ אותם (דוגמה טובה היא טוקבקים, בלוגים, כתיבה בפורום על ידי חבר פורום אחר)?


כאן עולות שתי שאלות:


1.מתי נודע לאתר על הביטוי, והאם פעל באופן מהיר להסירו? אם עשה כן, הדבר יקשה מאד על התביעה. במקרה בו נפסק שהסירו בזריזות, נדחתה התביעה.


2.אם הסיר האתר את הפרסום בזריזות, האם בכל זאת יהא אחראי לכך שלא מנע העלאתו מלכתחילה? כלומר, מה חובת הפיקוח של האתר?


האתר הוא לרוב מסחרי, מרוויח מפרסומים, ועל כן נטען שיש להטיל עליו חובות פיקוח. עם זאת, כאן עולות טענות בדבר הזכות החוקתית של חופש הביטוי, החשש מזהירות יתר שתצנזר את רוב הביטויים אם תוטל כזו אחריות על האתר, ובעיקר: העלות הגבוהה מאד של העסקת צוות אנשים שתפקידו לקרוא כל תגובה, בטרם מפורסמת.


נזכור שישנם אתרים בהם נכתבים אלפי טוקבקים ביום. במצב כזה, לא יטיל כנראה בית המשפט אחריות לבדוק כל אחת מהן לפני פרסומה, שכן המשמעות היא סגירה ו/או קריסה כלכלית של לא מעט אתרים, או מאידך – השתקת הציבור. ככל שמספר הפרסומים באתר נמוך, כך יהיה כנראה קל יותר להטיל עליו אחריות פיקוח על החומר המפורסם, שכן המשמעות היא פחות משאבים הנדרשים לבדיקה. עם זאת, צמצום כאמור משמעו גם פגיעה נמוכה יותר, אם בכלל, בתובע.

 

האמור לעיל כתוב בלשון זכר, אך מתייחס לשני המינים.


אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקיף מעורך דין העוסק בתחום.

 

פניה ישירה אל: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר

הוספת תגובהתגובות לכתבה

עוד...עוד מאמרים נזקי גוף ותאונות

תאונה במגרש פרטי: אחריות בעל מקרקעין על נזקי גוף שנגרמו בשטחו

LawGuide, 13/11/2019

אישה נתקלה באבן במגרש ריק, נפלה ושברה את הקרסול. הקבלן שהיה בעל המקרקעין טען כי האישה הסיגה גבול כשנכנסה לשטח פרטי בבעלותו ולכן אין הוא אחראי לנזקיה. עם זאת, בית המשפט חייב אותו בתשלום פיצויים של 60 אלף שקלים מאחר שלא חסם את הכניסה למגרש

תאונת עובד קבלן: המעסיק התנער מאחריות וחויב בפיצויים של 190 אלף שקלים

LawGuide, 11/11/2019

עובד נפל מסולם באתר שיפוצים ותבע את המעסיק בגין נזקי הגוף שנגרמו לו. מנהל אתר הבניה הכחיש שהגבר עבד תחתיו וטען כי הוא שימש כקבלן עצמאי ביום התאונה. בעקבות ראיות שהוגשו לבית המשפט הוכח שהתקיימו יחסי עובד-מעביד והמעסיק חויב בפיצויים

תאונה מסוכנת: צעירה שנמלטה מתוקף נפלה מצוק ונחבלה קשות ברגלה

LawGuide, 10/11/2019

במהלך טיול טרקטורונים גבר איים על אישה בסכין ורץ לכיוונה כשהוא מנופף בו. האירוע הבהיל אותה והיא ברחה מהמקום, נפלה מצוק ונפגעה. בית המשפט קבע שהגבר אחראי לבריחה ולנפילה שלה ולכן הוא ישלם לה 936 אלף שקלים כפיצויים על הנזקים שנגרמו לה

לדוגמה: דיני עבודה, נזקי גוף ותאונות
לדוגמה: מרכז, דרום

ייעוץ משפטי ללא התחייבות

   

נעים להכיר

עו"ד שרון בירון מרקוביץ
053-9428863
נזקי גוף תאונות, רשלנות רפואית
דרור חייק, משרד עורכי דין ונוטריון
053-9428361
משפט אזרחי , מדינות והגירה-דרכון זר
גל גורודיסקי, עו"ד
053-6130837
דיני עבודה
עו"ד הלן דופרמן
053-7341970
דיני משפחה, מקרקעין נדל"ן
רות רפאלי, משרד עו"ד
דיני עבודה
רונן לפיד משרד עורכי דין
053-9368608
נזקי גוף תאונות, משרד הביטחון

הודעות אחרונות מהפורום

השכרת דירה לבעלת אזרחות זרה

כהנא פנינה | לפני 10 דקות | יחסי שוכר משכיר

אפשרות לבטל עסקה על קורס דיגיטלי

אלכס | לפני 1 שעות, 56 דקות | צרכנות ותביעות קטנות

תוקף של מכתבי פיטורים לעובד

לירן | לפני 2 שעות, 9 דקות | זכויות עובדים

ערעור על דו"ח תנועה באיחור של חודש

אהרן טרופ | לפני 2 שעות, 40 דקות | תעבורה

תאונה בבית שגרמה לקרע במיניסקוס

דריה | לפני 2 שעות, 44 דקות | תאונות כלליות

דמי מזונות מופחתים בגלל החוק החדש

אהוד | לפני 2 שעות, 57 דקות | מזונות

עורכי דין לפי תחום או עיר

apps iphone android

הכרה בנפגע תוך כדי ועקב שירות ביטחון תאונת פגע וברח - מה עושים? כיצד נוהגים?

פייסבוק

אוחיון-דבש, משרד עורכי דין

ניסיון מצטבר של עשרות שנים בתחום המשפט הפלילי ובדיני תעבורה.

053-9428478

סיניה חריזי-מוזס, משרד עו"ד

ניסיון רב, מקצועיות ללא פשרות, מובילה לתוצאות מנצחות והצלחות מוכחות

053-7101869

משרד עו"ד סרוסי - מארון ושות`

משרד ותיק ומנוסה בלווי חברות, מסחרי, הוצל"פ, ורשלנות רפואית

053-7101188

עו"ד יפעת דויטש

בעלת ניסיון רב בנזקי גוף, רשלנות רפואית, תביעות ביטוח ורכוש.

053-6112885

עודד פרץ ושות`

עוסק בלשון הרע והוצאת דיבה, סכסוכי שכנים, פינוי שוכר, דיני עבודה ומשפחה

053-9428566

גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר

ליווי משפטי לעסקים וחברות, הסכמים מסחריים, קניין רוחני, דיני עבודה ומקרקעין

053-9428571

עו"ד ומגשרת עופרית צור-דרזנר

עוסקת בדיני משפחה, ניכור הורי, גירושין, משמורת משותפת והפחתת מזונות

053-6112884

מירי נחשונוב משרד עו"ד ומגשרת

עו"ד משרד הפנים ובית הדין לעררים, הסדרת מעמד בישראל לבני זוג

053-8007664

עו"ד הלן דופרמן

המשרד עוסק בליטיגציה, מקרקעין, חובות, ירושות צוואות וגישור

053-7341970

ד"ר דוד שרים, עורך דין ורופא

מעל 23 שנות ותק וניסיון משפטי ורפואי בתחום הרשלנות הרפואית.

053-9428497

גלית לוי משרד עורכי דין וגישור

עוסקת בדיני משפחה, צוואות וירושות, עריכת ייפוי כח מתמשך.

053-6112864

יובל ניב, משרד עורכי דין

עוסק בתחום האזרחי לרבות דיני עבודה, נזיקין ודיני משפחה, צוואות וירושות

053-9377914