עו"ד אסף אלקוני
רכישת/מכירת דירה
עו"ד זאב גולדווין
ייפוי כוח מתמשך
עו"ד אוריאל זעירא ועו"ד ישי ברק
עיקולים ועיכוב יציאה
עו"ד איווה אשכנזי
גרמניה | דרכון גרמני
עו"ד אריה שם טוב
פנסיה צבאית
עו"ד שי הראל
תמ"א 38
עו"ד קארין ברגינסקי
הסדר חוב | מחיקת חובות
משרד עורכי הדין אלגבי אגבלי ושות'
רשלנות בניתוח
עו"ד אורי בר-משה
סמים
עו"ד דרורית מלינרסקי
יחסי שוכר משכיר
עו"ד אייל שטרנברג
יחסי עובד מעביד
ארז הימן, עו"ד ונוטריון
רישום בטאבו
עו"ד בתיה אשורי
התנגדות לצוואה

אחריות אתר לפרסום לשון הרע בו ע"י צד שלישי

לאור חשיבות האינטרנט ומיקומו המרכזי בחיי בני האדם בעשור האחרון, עסקינן בנושא בוער, שהעסיק לא אחת את בתי המשפט בישראל, על שלל הערכאות השונות.

גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר, 13/02/2014
 

אדם מגלה שנכתב נגדו טוקבק (או בעברית, תגובית), פרסום בפורום או בלוג מעליבים. כותב הפרסום ("המפיץ") אנונימי. האם יקבל הנפגע פרטים כלשהם לגבי המפיץ באמצעות צו בית המשפט? אם יקבל – האם יעזור הדבר בוודאות? ואם נשים לרגע בצד את המפיץ, האם עומדת לנפגע עילת תביעה מול הפלטפורמה (אתר האינטרנט) בו פורסמה הכתבה?


האפשרות לחשוף את זהות מפיץ לשון הרע:


אין הסדר בחוק הקובע האם ניתן ובאילו תנאים. הצעות חוק מהשנים 2008, 2011 אמורות היו לקבוע מסגרת שכזו, אך לא עברו, או שטרם עברו, את אישור הכנסת. על כן, היה על בית המשפט להכריע, האם הוא יקבע מסגרת שכזו, ואם כן – איזו?


יש לזכור ראשית, שמסירת המידע (ללא צו בימ"ש) ככל הנראה אסורה, מכוח הגנת הפרטיות, הזכות החוקתית לאנונימיות ולחופש הביטוי.


בתיקים הראשונים, שהגיעו לערכאות הדיוניות (שלום ומחוזי), נקבעה המסגרת, כלומר התנאים לחשיפת זהות ו/או פרטים מזהים של המפיץ. באופן כללי, ניתן להצביע על שלוש גישות:
המחמירה: על הביטויים להגיע לרמה הפלילית של לשון הרע (כלומר, בתוספת "כוונה לפגוע").
המקלה: די בכך שהמבקש יצביע על עוולה אזרחית בפרסום.
גישת הביניים: הצבעה על עוולה אזרחית בתוספת "דבר מה נוסף".


בתי משפט השלום והמחוזי פסקו, בחלק מן המקרים, בעד חשיפת הפרטים כאמור.


אלא שאז הגיע אחד התיקים בערעור לבית המשפט העליון, במה שהפך להלכה הקובעת. דעת הרוב של כב' השופט ריבלין הייתה, כי אין מסגרת חקיקתית ולכן לא ניתן לחשוף את המפיץ. המבקש יכול למצוא פתרון בהגשת תלונה למשטרה, שתברר את הענין, או כאשר יאמר המחוקק את דברו.


דעת המיעוט (כב' השופט רובינשטיין) קבעה שדווקא כן ניתן לחשוף את המפיץ, העדר מסגרת חקיקתית לא מנעה מבית המשפט ליצור מסגרת בפסיקה, ובמקרה הזה – מכוח החובה לתת עדות.


שני תיקים שהתנהלו אף הם והגיעו לבית המשפט העליון לאחר פסק הדין הנ"ל, נדחו בהסכמה (באחד מפסקי הדין מצוין שההסכמה נבעה מההלכה הקובעת). בתיק נוסף שכן נידון חזר כב' השופט ריבלין על קביעתו, שהעדר מסגרת חקיקתית לא תאפשר חשיפת המפיץ, והערעור נדחה.


(בענין זה היו נימוקים נוספים לדחית התיק, בהם נתבע לא מתאים והעובדה שגם אם יתקבל המידע המבוקש, לא יהא בו כדי לסייע, כך שהשאלה הפכה אקדמית לחלוטין).


הערה: כמו השופט רובינשטיין, כך חזר השופט הנדל בענין זה על כך שהעדרה של מסגרת חקיקתית אינה סיבה לדחות את הערעור (אך כאמור, דחה אותו מטעמים אחרים).


על כן, נראה שעל אף פסיקות של הערכאות הדיוניות, ולאור העדר חוק בנושא וקביעת בית המשפט העליון, הסיכויים לגלות את פרטי המפיץ באמצעות צו שיפוטי, בעת זו, אינם גבוהים.


עם זאת, יש לתת את הדעת לנקודה הבאה: לפחות חלק מהמקרים בהם דן בית המשפט העליון, היה עניינם בניזוק שהגיש תביעה לצו עשה נגד ספק האינטרנט ו/או השירות, כשעל פניו (וכך אף צוין באחד מפסקי הדין), אין לתובע עילת תביעה ישירה נגדם.


מה במקרה של צו עשה המלווה בתביעה לפיצוי גם נגד אתר האינטרנט, בטענה שביצע עוולה לכאורה כשאפשר את הפרסום ו/או לא מנע אותו ו/או לא הסירו בהקדם האפשרי (על אחריות האתר, להלן)? יתכן שבמקרה כזה, בו כן יש טענה לעילת תביעה ישירה מול האתר, תהא הקביעה שונה.


נזכור: גם אם נותן בית המשפט צו כמבוקש, כלומר הצליח התובע להתגבר על הקושי המשפטי כפי שמפורט לעיל, ישנם גם קשיים טכנולוגיים, ובהם:


1.לא ידוע איזה מידע נמצא בידי אתרי אינטרנט, יתכן ומדובר רק בכתובת הדוא"ל או ה – I.P של המפיץ. השגת כתובת כזו אינה סוף פסוק, כי אז נדרש שלב נוסף, והוא קישור הכתובת למחשב ממנו נשלח המסר הדיבתי לכאורה. גם אם משיגים כתובת I.P, יש לפנות בשלב הבא לספקית האינטרנט לצורך התאמת הכתובת למחשב ממנו נכתבו הדברים.


2.גם אם עברנו את המשוכות הנ"ל, יתכן שמדובר במחשב השייך לרשת ולא ניתן לדעת אילו מהמחשבים ו/או מי מהמשתמשים בהם כתב הפרסום, או ברשת שנמצאת בבית קפה (ואלא אם לקח בית הקפה את פרטי כל מתחבר וזמן ההתחברות ושמר אותם, לא נדע מי אותו המפיץ).


3.נראה שישנן כיום תוכנות, שיכולות לזייף כתובת I.P.


אחריות אתר האינטרנט בו פורסמו הביטויים:


אפשרות כזו נבדקה, הן בפסיקה הישראלית והן הזרה (היו מקרים בהם בית המשפט בארצות הברית ואנגליה הטיל אחריות על אתר, בשל אי מניעת הפרסום ו/או אי הסרתו תוך זמן סביר). העילות האפשריות במקרה זה הן, למשל, לשון הרע, עוולת הרשלנות (נפסק שהשיקולים נגד הטלת אחריות בגין לשון הרע, נשקלים גם בהקשר לסבירות לצורך עוולת הרשלנות), פגיעה בפרטיות, חוק עוולות מסחריות והפרת חובה חקוקה.


נציין ראשית, שלא תמיד יראה בית המשפט באתר אינטרט כמפרסם באמצעי תקשורת לפי ס' 11 לחוק איסור לשון הרע. עיתון מקוון – כנראה שכן. אתר שאינו בעל מאפיינים של עיתון (כגון מערכת פורומים) – כנראה שלא.


אדם שנגדו נכתבו ביטוים שיש בהם לכאורה הוצאת דיבה, באתר אינטרנט, על ידי צד שלישי. האם תהא לו עילת תביעה נגד האתר, בו פורסמו הביטוים, גם כשהאתר לא יזם ו/או הפיץ אותם (דוגמה טובה היא טוקבקים, בלוגים, כתיבה בפורום על ידי חבר פורום אחר)?


כאן עולות שתי שאלות:


1.מתי נודע לאתר על הביטוי, והאם פעל באופן מהיר להסירו? אם עשה כן, הדבר יקשה מאד על התביעה. במקרה בו נפסק שהסירו בזריזות, נדחתה התביעה.


2.אם הסיר האתר את הפרסום בזריזות, האם בכל זאת יהא אחראי לכך שלא מנע העלאתו מלכתחילה? כלומר, מה חובת הפיקוח של האתר?


האתר הוא לרוב מסחרי, מרוויח מפרסומים, ועל כן נטען שיש להטיל עליו חובות פיקוח. עם זאת, כאן עולות טענות בדבר הזכות החוקתית של חופש הביטוי, החשש מזהירות יתר שתצנזר את רוב הביטויים אם תוטל כזו אחריות על האתר, ובעיקר: העלות הגבוהה מאד של העסקת צוות אנשים שתפקידו לקרוא כל תגובה, בטרם מפורסמת.


נזכור שישנם אתרים בהם נכתבים אלפי טוקבקים ביום. במצב כזה, לא יטיל כנראה בית המשפט אחריות לבדוק כל אחת מהן לפני פרסומה, שכן המשמעות היא סגירה ו/או קריסה כלכלית של לא מעט אתרים, או מאידך – השתקת הציבור. ככל שמספר הפרסומים באתר נמוך, כך יהיה כנראה קל יותר להטיל עליו אחריות פיקוח על החומר המפורסם, שכן המשמעות היא פחות משאבים הנדרשים לבדיקה. עם זאת, צמצום כאמור משמעו גם פגיעה נמוכה יותר, אם בכלל, בתובע.

 

האמור לעיל כתוב בלשון זכר, אך מתייחס לשני המינים.


אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקיף מעורך דין העוסק בתחום.

 

פניה ישירה אל: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר

הוספת תגובהתגובות לכתבה

עוד...עוד מאמרים נזקי גוף ותאונות

מאבק מול חברת ביטוח שהסתיים בהצלחה

רונן לפיד - משרד עורכי דין , 18/06/2018

מדוע חברת הביטוח התנערה מחובתה לכסות טיפולים של חולת סרטן, ומה נקבע בבית המשפט?

מתי כדאי לערער בפני הוועדה העליונה על החלטת הוועדה המחוזית בתביעה נגד משרד הביטחון?

ידידיה בלומהוף משרד עורכי דין, 13/06/2018

כאשר אנחנו מקבלים את הפרוטוקול וההחלטה של הוועדה המחוזית בתביעת נכות ממשרד הביטחון, יש בפנינו האפשרות לערער על החלטת הוועדה המחוזית בפני הוועדה העליונה. מתי כדאי לערער על ההחלטה?

פיברומיאלגיה על רקע לחץ נפשי בעבודה

טל חסון, משרד עורכי דין וגישור, 10/06/2018

פיברומיאלגיה שנגרמת על ידי לחץ נפשי, מהן הזכויות?

לדוגמה: דיני עבודה, נזקי גוף ותאונות
לדוגמה: מרכז, דרום

ייעוץ משפטי ללא התחייבות

   

נעים להכיר

עו"ד עמית כהן
תעבורה
עו"ד רוני יאיר
053-9428370
פלילי
עורכת דין, מגשרת ונוטריונית - סמדר קשת בר-און
053-9428592
דיני משפחה, משפט אזרחי
לנציאנו, פרייז ושות`
053-9428442
נזקי גוף תאונות, רשלנות רפואית
בן-דוד, יוסף, שימונוב ושות` - משרד עורכי דין ונוטריון
053-7933102
דיני משפחה, מקרקעין נדל"ן
מעודה יוסף - עו"ד ומגשר
053-9428951
דיני משפחה, דיני עבודה

הודעות אחרונות מהפורום

לקוח לא משלם וכעת דורש את המוצר

עודד | לפני 27 דקות | תביעות פרילנסרים ועובדי הייטק

צמצום שעות עבודה

תמי זוהר | לפני 30 דקות | תביעות פרילנסרים ועובדי הייטק

פיטורין ללא שימוע כתוצאה מויכוח שהיה לי עם המעסיק

רמי גונן | לפני 32 דקות | תביעות פרילנסרים ועובדי הייטק

פיצויי פיטורין לפרילנס

מאיר כהן | לפני 34 דקות | תביעות פרילנסרים ועובדי הייטק

דיני עבודה בנוגע לעובד ניקיון בבניין

הילה | לפני 43 דקות | ייעוץ למעסיקים ומעבידים

פיצויי פיטורין אחרי שינויים במשרה

אבי | לפני 46 דקות | פיצויי פיטורין

עורכי דין לפי תחום או עיר

apps iphone android

התרת נישואין - למי הסמכות? עורך דין צבאי | משפט צבאי | מוטי אדטו עורך דין צבאי

פייסבוק

עו"ד פלילי – גיל באיער

תובע משטרתי לשעבר, ייעוץ ראשוני חינם 24 שעות

053-9428974

עו"ד גיא אורן

עוסק בצוואות, ירושות, דיני משפחה, עבודה ומקרקעין

053-6130155

עו"ד סעאתי עדנה - משרד עו"ד ונוטריון

דיני עבודה - עובדים ומעסיקים, ביטוח לאומי וכנוטריון צוואות והסכמים

053-9428386

מנשה - רון משרד עו"ד

יוצאי פרקליטות ומשרדים מובילים, ניסיון בייצוג בהצלחה בהליכים פליליים ואזרחיים

053-8007619

משרד עו"ד מאיר - אלקבץ

יוצאי להב 433 עוסקים בפלילי, סייבר, צווארון לבן והלבנת הון

053-8007678

אייל בן ישי משרד עורכי דין

למעלה שנות מ-15 ניסיון ברשלנות רפואית, תביעות ביטוח ותאונות.

053-9377900

בן-דוד, יוסף, שימונוב ושות` - משרד עורכי דין ונוטריון

עוסק בדיני משפחה ומעמד אישי, מקרקעין, הוצל"פ וחדלות פרעון

053-7933102

מוטי שחר, עו"ד ומגשר

עוסק בלשון הרע, דיני חברות, פשיטות רגל ומשפט אזרחי

053-7101178

עו"ד דותן לינדנברג

תאונות דרכים ועבודה, רשלנות רפואית, תביעות ביטוח

053-9428574

עו״ד קליה טאוזר ליפקין

דיני עבודה, חדלות פרעון, פשיטות רגל והסדרי חוב

053-7101875

דוד סער, משרד עו"ד

עוסק בתביעות נזקי גוף, דיני עבודה, ביטוח, פנסיה

053-9428975

שי סבג, משרד עורכי דין

עוסקים בנזקי גוף, תאונות דרכים, תביעות ביטוח, תאונות עבודה וסיעוד בכל הארץ.

053-9428828