עו"ד ומגשרת מיכל זלינגר
משמורת
עו"ד ומגשר שמואל גייער
ליקויי בניה
ליאת מנשקו עורכת דין מגשרת ונוטריון
כינוס נכסים
ארז הימן, עו"ד ונוטריון
רישום בטאבו
עו"ד קליה ליפקין
תביעת ביטוח
עו"ד יעל פרי
מושבים וקיבוצים
עו"ד יהונתן גולדברג
נדל"ן בארה"ב
עו"ד אופיר בן משה
תאונות כלליות
עו"ד גיל באיער
רישום פלילי
עו"ד שי שקד
נפגעי עבירה
עו"ד עודד פרץ
סכסוכי שכנים
עו"ד סמי בלטר
ארנונה
עורך דין אבינועם גואלמן
נדל"ן ביהודה ושומרון

אחריות אתר לפרסום לשון הרע בו ע"י צד שלישי

לאור חשיבות האינטרנט ומיקומו המרכזי בחיי בני האדם בעשור האחרון, עסקינן בנושא בוער, שהעסיק לא אחת את בתי המשפט בישראל, על שלל הערכאות השונות.

גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר, 13/02/2014
 

אדם מגלה שנכתב נגדו טוקבק (או בעברית, תגובית), פרסום בפורום או בלוג מעליבים. כותב הפרסום ("המפיץ") אנונימי. האם יקבל הנפגע פרטים כלשהם לגבי המפיץ באמצעות צו בית המשפט? אם יקבל – האם יעזור הדבר בוודאות? ואם נשים לרגע בצד את המפיץ, האם עומדת לנפגע עילת תביעה מול הפלטפורמה (אתר האינטרנט) בו פורסמה הכתבה?


האפשרות לחשוף את זהות מפיץ לשון הרע:


אין הסדר בחוק הקובע האם ניתן ובאילו תנאים. הצעות חוק מהשנים 2008, 2011 אמורות היו לקבוע מסגרת שכזו, אך לא עברו, או שטרם עברו, את אישור הכנסת. על כן, היה על בית המשפט להכריע, האם הוא יקבע מסגרת שכזו, ואם כן – איזו?


יש לזכור ראשית, שמסירת המידע (ללא צו בימ"ש) ככל הנראה אסורה, מכוח הגנת הפרטיות, הזכות החוקתית לאנונימיות ולחופש הביטוי.


בתיקים הראשונים, שהגיעו לערכאות הדיוניות (שלום ומחוזי), נקבעה המסגרת, כלומר התנאים לחשיפת זהות ו/או פרטים מזהים של המפיץ. באופן כללי, ניתן להצביע על שלוש גישות:
המחמירה: על הביטויים להגיע לרמה הפלילית של לשון הרע (כלומר, בתוספת "כוונה לפגוע").
המקלה: די בכך שהמבקש יצביע על עוולה אזרחית בפרסום.
גישת הביניים: הצבעה על עוולה אזרחית בתוספת "דבר מה נוסף".


בתי משפט השלום והמחוזי פסקו, בחלק מן המקרים, בעד חשיפת הפרטים כאמור.


אלא שאז הגיע אחד התיקים בערעור לבית המשפט העליון, במה שהפך להלכה הקובעת. דעת הרוב של כב' השופט ריבלין הייתה, כי אין מסגרת חקיקתית ולכן לא ניתן לחשוף את המפיץ. המבקש יכול למצוא פתרון בהגשת תלונה למשטרה, שתברר את הענין, או כאשר יאמר המחוקק את דברו.


דעת המיעוט (כב' השופט רובינשטיין) קבעה שדווקא כן ניתן לחשוף את המפיץ, העדר מסגרת חקיקתית לא מנעה מבית המשפט ליצור מסגרת בפסיקה, ובמקרה הזה – מכוח החובה לתת עדות.


שני תיקים שהתנהלו אף הם והגיעו לבית המשפט העליון לאחר פסק הדין הנ"ל, נדחו בהסכמה (באחד מפסקי הדין מצוין שההסכמה נבעה מההלכה הקובעת). בתיק נוסף שכן נידון חזר כב' השופט ריבלין על קביעתו, שהעדר מסגרת חקיקתית לא תאפשר חשיפת המפיץ, והערעור נדחה.


(בענין זה היו נימוקים נוספים לדחית התיק, בהם נתבע לא מתאים והעובדה שגם אם יתקבל המידע המבוקש, לא יהא בו כדי לסייע, כך שהשאלה הפכה אקדמית לחלוטין).


הערה: כמו השופט רובינשטיין, כך חזר השופט הנדל בענין זה על כך שהעדרה של מסגרת חקיקתית אינה סיבה לדחות את הערעור (אך כאמור, דחה אותו מטעמים אחרים).


על כן, נראה שעל אף פסיקות של הערכאות הדיוניות, ולאור העדר חוק בנושא וקביעת בית המשפט העליון, הסיכויים לגלות את פרטי המפיץ באמצעות צו שיפוטי, בעת זו, אינם גבוהים.


עם זאת, יש לתת את הדעת לנקודה הבאה: לפחות חלק מהמקרים בהם דן בית המשפט העליון, היה עניינם בניזוק שהגיש תביעה לצו עשה נגד ספק האינטרנט ו/או השירות, כשעל פניו (וכך אף צוין באחד מפסקי הדין), אין לתובע עילת תביעה ישירה נגדם.


מה במקרה של צו עשה המלווה בתביעה לפיצוי גם נגד אתר האינטרנט, בטענה שביצע עוולה לכאורה כשאפשר את הפרסום ו/או לא מנע אותו ו/או לא הסירו בהקדם האפשרי (על אחריות האתר, להלן)? יתכן שבמקרה כזה, בו כן יש טענה לעילת תביעה ישירה מול האתר, תהא הקביעה שונה.


נזכור: גם אם נותן בית המשפט צו כמבוקש, כלומר הצליח התובע להתגבר על הקושי המשפטי כפי שמפורט לעיל, ישנם גם קשיים טכנולוגיים, ובהם:


1.לא ידוע איזה מידע נמצא בידי אתרי אינטרנט, יתכן ומדובר רק בכתובת הדוא"ל או ה – I.P של המפיץ. השגת כתובת כזו אינה סוף פסוק, כי אז נדרש שלב נוסף, והוא קישור הכתובת למחשב ממנו נשלח המסר הדיבתי לכאורה. גם אם משיגים כתובת I.P, יש לפנות בשלב הבא לספקית האינטרנט לצורך התאמת הכתובת למחשב ממנו נכתבו הדברים.


2.גם אם עברנו את המשוכות הנ"ל, יתכן שמדובר במחשב השייך לרשת ולא ניתן לדעת אילו מהמחשבים ו/או מי מהמשתמשים בהם כתב הפרסום, או ברשת שנמצאת בבית קפה (ואלא אם לקח בית הקפה את פרטי כל מתחבר וזמן ההתחברות ושמר אותם, לא נדע מי אותו המפיץ).


3.נראה שישנן כיום תוכנות, שיכולות לזייף כתובת I.P.


אחריות אתר האינטרנט בו פורסמו הביטויים:


אפשרות כזו נבדקה, הן בפסיקה הישראלית והן הזרה (היו מקרים בהם בית המשפט בארצות הברית ואנגליה הטיל אחריות על אתר, בשל אי מניעת הפרסום ו/או אי הסרתו תוך זמן סביר). העילות האפשריות במקרה זה הן, למשל, לשון הרע, עוולת הרשלנות (נפסק שהשיקולים נגד הטלת אחריות בגין לשון הרע, נשקלים גם בהקשר לסבירות לצורך עוולת הרשלנות), פגיעה בפרטיות, חוק עוולות מסחריות והפרת חובה חקוקה.


נציין ראשית, שלא תמיד יראה בית המשפט באתר אינטרט כמפרסם באמצעי תקשורת לפי ס' 11 לחוק איסור לשון הרע. עיתון מקוון – כנראה שכן. אתר שאינו בעל מאפיינים של עיתון (כגון מערכת פורומים) – כנראה שלא.


אדם שנגדו נכתבו ביטוים שיש בהם לכאורה הוצאת דיבה, באתר אינטרנט, על ידי צד שלישי. האם תהא לו עילת תביעה נגד האתר, בו פורסמו הביטוים, גם כשהאתר לא יזם ו/או הפיץ אותם (דוגמה טובה היא טוקבקים, בלוגים, כתיבה בפורום על ידי חבר פורום אחר)?


כאן עולות שתי שאלות:


1.מתי נודע לאתר על הביטוי, והאם פעל באופן מהיר להסירו? אם עשה כן, הדבר יקשה מאד על התביעה. במקרה בו נפסק שהסירו בזריזות, נדחתה התביעה.


2.אם הסיר האתר את הפרסום בזריזות, האם בכל זאת יהא אחראי לכך שלא מנע העלאתו מלכתחילה? כלומר, מה חובת הפיקוח של האתר?


האתר הוא לרוב מסחרי, מרוויח מפרסומים, ועל כן נטען שיש להטיל עליו חובות פיקוח. עם זאת, כאן עולות טענות בדבר הזכות החוקתית של חופש הביטוי, החשש מזהירות יתר שתצנזר את רוב הביטויים אם תוטל כזו אחריות על האתר, ובעיקר: העלות הגבוהה מאד של העסקת צוות אנשים שתפקידו לקרוא כל תגובה, בטרם מפורסמת.


נזכור שישנם אתרים בהם נכתבים אלפי טוקבקים ביום. במצב כזה, לא יטיל כנראה בית המשפט אחריות לבדוק כל אחת מהן לפני פרסומה, שכן המשמעות היא סגירה ו/או קריסה כלכלית של לא מעט אתרים, או מאידך – השתקת הציבור. ככל שמספר הפרסומים באתר נמוך, כך יהיה כנראה קל יותר להטיל עליו אחריות פיקוח על החומר המפורסם, שכן המשמעות היא פחות משאבים הנדרשים לבדיקה. עם זאת, צמצום כאמור משמעו גם פגיעה נמוכה יותר, אם בכלל, בתובע.

 

האמור לעיל כתוב בלשון זכר, אך מתייחס לשני המינים.


אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקיף מעורך דין העוסק בתחום.

 

פניה ישירה אל: גיא הרשקוביץ, עו"ד מגשר ובורר

הוספת תגובהתגובות לכתבה

עוד...עוד מאמרים נזקי גוף ותאונות

גרסאות סותרות לאירוע תאונתי: האם נהג הרכב פגע בהולכת הרגל?

LawGuide, 16/09/2019

אישה שנפלה במהלך חציית כביש סברה שנפגעה מרכב שחלף במקום, בעוד נהג הרכב התנער מאחריות לאירוע. השופטת בחנה את עדויות הצדדים ופסקה כי טענות האישה היו בלתי עקביות וכללו השערות ומסקנות ואילו גרסת הנהג הייתה משכנעת והחלטית

החלקה במדרגות ציבוריות: עיריית כרמיאל תפצה אישה ששברה את ידיה

LawGuide, 10/09/2019

בית המשפט הטיל על העירייה לשלם 11 וחצי אלף שקלים לאישה שהחליקה על כתמים רטובים בעודה יורדת במדרגות ציבוריות הנמצאות באחריותה של הרשות המקומית. בעקבות הנפילה סבלה האישה משברים בשתי הידיים, אולם לא נותרה לה נכות צמיתה

תנאי השירות גרמו כאבי גב, משרד הביטחון יכיר בנכות החייל

LawGuide, 09/09/2019

צעיר התגייס לצה"ל כלוחם עם פרופיל 97 וללא בעיות רפואיות, אך בזמן הפעילות המבצעית החל לסבול מכאבים בגב התחתון, ובהמשך סבל מפריצת דיסק ומצבו הרפואי התדרדר. מאז שהשתחרר הוא ממשיך לסבול מכאבים. לאחרונה חייב בית המשפט את קצין התגמולים להכיר בנכותו של החייל המשוחרר

לדוגמה: דיני עבודה, נזקי גוף ותאונות
לדוגמה: מרכז, דרום

ייעוץ משפטי ללא התחייבות

   

נעים להכיר

עו"ד גילה עיני
053-9428406
דיני משפחה, מקרקעין נדל"ן
אופיר בן משה, עורכי דין
053-9428924
רשלנות רפואית, נזקי גוף תאונות
טייבי נתנאל עו"ד ושות`
053-9428367
מקרקעין נדל"ן, דיני משפחה
אסף-זלוואס-פן עורכי דין
053-7101882
רשלנות רפואית, נזקי גוף תאונות
עו"ד עמית כהן
תעבורה
עו"ד דותן לינדנברג
053-9428574
נזקי גוף תאונות, רשלנות רפואית

הודעות אחרונות מהפורום

מעצר בית שנמשך חודשיים, מה הזכויות?

מקסים | לפני 2 שעות, 10 דקות | משפט פלילי

הגדרת "אכסניה" בחוק לצורך רישוי עסק

ברוך | לפני 2 שעות, 16 דקות | רישוי עסקים | רישיון עסק

רטיבות בדירה חדשה מקבלן

ליבי | לפני 2 שעות, 21 דקות | ליקויי בניה

קבלת אזרחות לאדם וצאצאיו שנולד ברומניה

ולאד ארליך | לפני 2 שעות, 25 דקות | אזרחות רומנית | רומניה

טופס אזרחות גרמנית אבד

יובל לנדסברג | לפני 2 שעות, 41 דקות | גרמניה | דרכון גרמני

מצג שווא ברכישת דירה

מיכל גרוס | לפני 2 שעות, 47 דקות | רכישת/מכירת דירה

עורכי דין לפי תחום או עיר

apps iphone android

כיצד להגיש תביעה לתאונת עבודה? דרכון פורטוגלי - הלהיט החדש

פייסבוק

אשר אביטן - משרד עו"ד

דיני עבודה, ייצוג עובדים ומעסיקים, תאונות דרכים ועבודה וביטוח לאומי

053-6130835

עו"ד ארנסט גדייב

המשרד עוסק בתחום דיני העבודה, המקרקעין, הוצאה לפועל ומשפט אזרחי-מסחרי

053-9428890

דוניץ ושות משרד עורכי דין

משרד בוטיק המתמחה במשפט מסחרי, נזיקין ורכוש, ליקויי בניה ומסחר נדל"ני

053-7101876

שוובר - קלביר משרד עו"ד

המשרד עוסק בדיני משפחה וירושה, ייפוי כוח מתמשך, דיני עבודה ולשון הרע.

053-9386787

עו"ד יעל בועז

המשרד עוסק בתמ"א 38 ופינוי בינוי, עסקאות מכר, חוזים והסכמים, ירושות וצוואות

053-9386035

עו"ד אילת בהרי

עוסקים בפינוי בינוי, מקרקעין, דיור ציבורי ודיירות מוגנת, פשיטות רגל והוצל"פ

053-7349465

אליעד שרגא ושות` - משרד עו"ד

מהמשרדים המשפיעים לפי DUN`S 100, מחלקות: מקרקעין, מסחרי, מנהלי ועוד.

053-6130820

לנציאנו, פרייז ושות`

עוסקים בנזקי גוף, תאונות דרכים, ביטוח לאומי ועוד..

053-9428442

עו"ד שרון בירון מרקוביץ

עו"ד מזה 20 שנים ונוטריון העוסקת בנזיקין, רשלנות רפואית, עבודה וחדלות פירעון

053-9428863

ד"ר איריס טרומן , משרד עו"ד

ליווי וייצוג בתביעות: דיני עבודה, דיני משפחה, משפט מסחרי, לשון הרע ומקרקעין.

053-8007701

אייל בן ישי משרד עורכי דין

למעלה שנות מ-15 ניסיון ברשלנות רפואית, תביעות ביטוח ותאונות.

053-9377900

משרד עו"ד גישור ונוטריון-חיה לזר נוטקין

דיני משפחה ומעמד אישי - גירושין, סכסוכי ירושה, אפוטרופסות, ידועים בציבור

053-9428887